ההכרה במדינה פלסטינית כשלעצמה לא תביא באופן מיידי להקמת מדינה פלסטינית בשטח, כל עוד ישראל לא תאפשר זאת. אך תהליך ההכרה המתגלגל, על משמעויותיו הפוליטיות, הדיפלומטיות ובעיקר המשפטיות, יקשה מאוד על מדינת ישראל בהתנהלותה בזירה הבינלאומית, ויכביד על פעולותיה ביהודה ושומרון וברצועת עזה. ההשלכות צפויות להיות חריפות יותר ממה שראינו עד כה והלחץ המדיני על ישראל, עלול להתרגם גם לצעדים מעשיים כמו סנקציות ופגיעה בקשרים הכלכליים עם העולם.
בנוסף, ההכרה הבינלאומית הגוברת תקל עוד יותר על הרשות הפלסטינית בתהליך של "בינאום" הסכסוך, המביא להתערבות גוברת של הקהילה הבינלאומית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך דרישה פלסטינית ממדינות זרות לסיוע במאבק מול מדינת ישראל.
ההכרה במדינה פלסטינית היא חלק מה"צונאמי" המדיני שעובר על ישראל בימים אלו. גורמים פוליטיים מרכזיים המצהירים על כוונות לסיפוח רצועת עזה ולהחלת ריבונות מלאה ביהודה ושומרון, רק מלבים את התגובות הבינלאומיות ויוצרים תחושת דחיפות בקרב מדינות כי יש לפעול בנחרצות כדי להניא את ישראל מפעולותיה בשטח ומכוונותיה העתידיות.
אמת, בשלב זה, ארצות הברית בולמת את ההיבטים המובהקים ביותר של הלחץ הבינלאומי. אך גם בארצות הברית יש ירידה ניכרת בתמיכה בישראל, ואין כל הבטחה שההגנה האמריקנית תימשך. הכרה במדינה פלסטינית גם על ידי צרפת ובריטניה, חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, תהפוך את ישראל תלויה לחלוטין בשימוש של ארה"ב בזכות הווטו שלה, שבאופן מסורתי היא אינה ששה לעשות בה שימוש. אם תמנע ארה"ב בעתיד מלהגן על ישראל, תצטרך ישראל לעמוד לבדה מול לחצים בינלאומיים, ששום מדינה לא הצליחה לעמוד בהם.
הכותב הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וחבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו