ההיעדרות מהשימוע: טעות שמחלישה את טיעוני גלי בהרב מיארה

המשנה לנשיא, השופט סולברג, כבר קבע שהחלטת הפיטורין, ככל שתתקבל, לא תיכנס לתוקף בטרם תיבחן על ידי בג"ץ. כלומר, בג"ץ יבחן גם את ההליך וגם את ההצדקה המהותית. אך ככל שההליך עצמו עמד במבחני הבסיס (הזמנה לשימוע, אפשרות להופיע, הצגת מסמכים) – הבחירה לא להשתתף בו עלולה להחליש את מעמדה של היועצת. ייתכן שהיא חיזקה בכך את תחושת הרדיפה האישית שלה, אך פגעה בכוח הטיעון המוסדי.

במבחן המוסדי והמשפטי, התשובה ברורה: ההתעלמות פוגעת בעמדה של היועצת, גם אם יימצא שלבסוף היו כשלים בהליך פיטוריה. בג"ץ יבחן את סבירות ההחלטה הממשלתית, אך ככל שלא תוכח פגיעה חמורה בזכויות יסוד, וכאשר ניתנה ליועצת ההזדמנות להשמיע את טענותיה, הסירוב לממש את ההזדמנות הזו עלול להיתפס כוויתור מודע על שימוע, ומכאן כבסיס חלש לפסילת ההחלטה.

הכותב הוא שופט בדימוס, שימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים