גורם צבאי התייחס אתמול (ראשון) לתוכניות הלחימה בעזה. עושה הרושם שמפקדי צה"ל באים למערכה הזאת בידיים נקיות עם רצון באמת לקדם את שחרור 58 החטופים המוחזקים בידי חמאס. המלאכה הצבאית כוללת לחימה בעצימות גבוהה יותר. תפיסת שטח, דחיקת האוכלוסייה למרחבים קטנים תוך ניהול הסיוע ההומניטרי בדרך עוקפת חמאס. המטרה לדחוק את חמאס למקום בו הוא יבין כי הוא חייב להביא לשחרור החטופים.
שאלת הכרעת החמאס היא עניין דמגוגי גרידא. החמאס הוא ארגון סלפי שאוחז באופן הדוק בעיקרון יסוד של השמדת מדינת ישראל והריגת כלל היהודים בכל חלקי הארץ. כרגע העניין שאין לחמאס יכולת לממש את חזונו.
מחבל חמאס (צילום: רויטרס)
סביר להניח כי בסיום המלחמה, בדרך כזאת או אחרת, החמאס יקום וינסה לשקם יכולות ולבנות יכולות חדשות כדי לממש את החזון שלו. לחמאס יש הרבה מאוד, מאוד, מאוד יכולות שצה"ל לא פגע בהן: מאות עד אלפי קטעי מנהרות בכל רחבי הרצועה, טילים ויכולות ייצור שלא נפגעו, פעילים שהוא כל הזמן מנסה לגייס, מקורות מימון שממשיכים בדרכים שונות ומשונות להזרים כסף מתורמים מכלל העולם הערבי והמערבי.
בצה"ל אומרים כי תוכנית המלחמה היא כזאת שתביא בתוך חודשיים לנקודה שבה נעמוד בצומת: שמצד אחד נגרום לחמאס להתפשר במשא ומתן. האפשרות השנייה שצה"ל יידרש להיכנס עמוק הרבה יותר ובעוצמה הרבה יותר גבוהה.
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, מרכבות גדעון (צילום :דובר צהל)
פה אני מבקש להציג שיחה שקיימתי במוצאי שבת. בכיר בליכוד אמר בשיחה איתו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל לוח זמנים פוליטי מחושב. הוא נמצא במהלך של קניית זמן אוויר כדי להביא לשרידות הממשלה. האיום על קיום הממשלה יכול להגיע כרגע לפי אותו גורם פוליטי משני אגפים: הראשון הוא מהחרדים וחוק הגיוס.
ביממה האחרונה ראש הממשלה מקדם מהלך לאישור תקציב 2026 תוך מתן תקציבים משמעותיים לחרדים. מה שעשוי לקנות את שתיקתם לעת הזאת, כלומר חציית מושב האביב. האגף השני שמסכן את שרידות הממשלה הן מפלגות הימין, שדורשות את כיבוש הרצועה והתנגדות להסכם בו ישראל תידרש להפסקת המלחמה ושחרור מחבלים רוצחים.
איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש 90)
על פי הגורם הפוליטי, נתניהו מבין כי הוא צריך להחזיק את 60 הימים עד סיום מושב האביב של הכנסת. ב-24 ליולי תצא הכנסת לפגרת הקיץ הארוכה מאוד והיא תחזור אחרי החגים. בתקופת הפגרה, לפי הגורם הפוליטי, אי אפשר להפיל את הממשלה. כלומר זה חלון ההזדמנויות של נתניהו להביא לעסקה מבלי לסכן את שלמות הממשלה. עכשיו יש לחזור לגרסאות הצבא שמצביע בדיוק על חפיפה ללוח הזמנים הפוליטי.
אני לא יודע עד כמה התאוריה הפוליטית פוגשת את לוח הזמנים של מלאכת המלחמה. אבל חשוב להניח את זה כאן ועכשיו לדיון ציבורי. באשר לסיום המלחמה חשוב להבהיר: כל עוד חמאס קיים בעזה, בין אם הוא קטן או גדל, על ישראל לפעול כדי לשלול לו את היכולות השיקום והתעצמות. את זה ניתן כל העת לבצע בסבבי לחימה ומעל הכל על ידי הכנסה לשטח גורם משילות מדינתי שינהל שלטונית את רצועת עזה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.