ביטחון
ההזדמנות של בנימין נתניהו להביא עסקת חטופים בלי לסכן את הממשלה
גורם צבאי התייחס אתמול (ראשון) לתוכניות הלחימה בעזה. עושה הרושם שמפקדי צה"ל באים למערכה הזאת בידיים נקיות עם רצון באמת לקדם את שחרור 58 החטופים המוחזקים בידי חמאס. המלאכה הצבאית כוללת לחימה בעצימות גבוהה יותר. תפיסת שטח, דחיקת האוכלוסייה למרחבים קטנים תוך ניהול הסיוע ההומניטרי בדרך עוקפת חמאס. המטרה לדחוק את חמאס למקום בו הוא יבין כי הוא חייב להביא לשחרור החטופים.
שאלת הכרעת החמאס היא עניין דמגוגי גרידא. החמאס הוא ארגון סלפי שאוחז באופן הדוק בעיקרון יסוד של השמדת מדינת ישראל והריגת כלל היהודים בכל חלקי הארץ. כרגע העניין שאין לחמאס יכולת לממש את חזונו.
סביר להניח כי בסיום המלחמה, בדרך כזאת או אחרת, החמאס יקום וינסה לשקם יכולות ולבנות יכולות חדשות כדי לממש את החזון שלו. לחמאס יש הרבה מאוד, מאוד, מאוד יכולות שצה"ל לא פגע בהן: מאות עד אלפי קטעי מנהרות בכל רחבי הרצועה, טילים ויכולות ייצור שלא נפגעו, פעילים שהוא כל הזמן מנסה לגייס, מקורות מימון שממשיכים בדרכים שונות ומשונות להזרים כסף מתורמים מכלל העולם הערבי והמערבי.
בצה"ל אומרים כי תוכנית המלחמה היא כזאת שתביא בתוך חודשיים לנקודה שבה נעמוד בצומת: שמצד אחד נגרום לחמאס להתפשר במשא ומתן. האפשרות השנייה שצה"ל יידרש להיכנס עמוק הרבה יותר ובעוצמה הרבה יותר גבוהה.
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, מרכבות גדעון (צילום :דובר צהל)
פה אני מבקש להציג שיחה שקיימתי במוצאי שבת. בכיר בליכוד אמר בשיחה איתו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל לוח זמנים פוליטי מחושב. הוא נמצא במהלך של קניית זמן אוויר כדי להביא לשרידות הממשלה. האיום על קיום הממשלה יכול להגיע כרגע לפי אותו גורם פוליטי משני אגפים: הראשון הוא מהחרדים וחוק הגיוס.
ביממה האחרונה ראש הממשלה מקדם מהלך לאישור תקציב 2026 תוך מתן תקציבים משמעותיים לחרדים. מה שעשוי לקנות את שתיקתם לעת הזאת, כלומר חציית מושב האביב. האגף השני שמסכן את שרידות הממשלה הן מפלגות הימין, שדורשות את כיבוש הרצועה והתנגדות להסכם בו ישראל תידרש להפסקת המלחמה ושחרור מחבלים רוצחים.
על פי הגורם הפוליטי, נתניהו מבין כי הוא צריך להחזיק את 60 הימים עד סיום מושב האביב של הכנסת. ב-24 ליולי תצא הכנסת לפגרת הקיץ הארוכה מאוד והיא תחזור אחרי החגים. בתקופת הפגרה, לפי הגורם הפוליטי, אי אפשר להפיל את הממשלה. כלומר זה חלון ההזדמנויות של נתניהו להביא לעסקה מבלי לסכן את שלמות הממשלה. עכשיו יש לחזור לגרסאות הצבא שמצביע בדיוק על חפיפה ללוח הזמנים הפוליטי.
אני לא יודע עד כמה התאוריה הפוליטית פוגשת את לוח הזמנים של מלאכת המלחמה. אבל חשוב להניח את זה כאן ועכשיו לדיון ציבורי. באשר לסיום המלחמה חשוב להבהיר: כל עוד חמאס קיים בעזה, בין אם הוא קטן או גדל, על ישראל לפעול כדי לשלול לו את היכולות השיקום והתעצמות. את זה ניתן כל העת לבצע בסבבי לחימה ומעל הכל על ידי הכנסה לשטח גורם משילות מדינתי שינהל שלטונית את רצועת עזה.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
