במכתב של בר הוא מפרט: "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך הוא אינו 'משרת אמון', או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה". הוא הוסיף: "במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה באופן חוזר ונשנה לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה, כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפט הפלילי. ואולם, כותב בר: "הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה". מהלך דברים זה, אומר בר בהמשך, הוא שהוביל לפיטוריו. בר רומז גם במכתבו שראש הממשלה ציפה ממנו לפעול נגד פעילי המחאה.
במקביל הגישה היועמ"שית לבג"ץ חוות דעת משלה, שבה היא קובעת: "לאור העובדה שהחקירות (של ראש הממשלה) מנוהלות על ידי צוות משותף של המשטרה והשירות, וכי החלטות עקרוניות הובאו ומובאות לאישור ראש השירות כאמור, מתקיימת בנסיבות העניין אמת המידה שנקבעה בפסיקה של חשש ממשי לניגוד עניינים של ראש הממשלה במעורבותו ופעולתו להפסקת כהונתו של ראש השירות המכהן".
ביום שלישי עתיד בג"ץ לדון בעתירות נגד הדחתו של בר, בהרכב סיניוריטי של שלושה שופטים, דיון שיועבר בשידור חי. ביום ראשון אמור עורך הדין עמית חדד להשיב ללשכת עורכי הדין האם אין ניגוד עניינים בכך שהוא מייצג גם את יונתן אוריך, וגם את נתניהו.