לראשונה, בעקבות הצלחת פעילותן של בנות השירות הלאומי בקרב קהילת בני המנשה בישראל, צפויה לצאת בקרוב משלחת של חמש בנות שירות לצפון הודו. המשלחת תפעל להכנת בני הנוער מקרב כ-5,000 בני הקהילה הצפויים לעלות ארצה בגל הקרוב.
הרצח המזעזע של הנער יואל להנגהל ז"ל בקריית שמונה באוקטובר 2022 לא רק טלטל את המדינה, אלא גם חשף אתגרים משמעותיים של קליטת בני המנשה בישראל, בעיקר סביב פערי השפה והתרבות. הקהילה, שהצליחה לשמר אורח חיים יהודי לאורך מאות שנים בהודו, מתמודדת בארץ עם קשיים בין-דוריים: בעוד ההורים נאבקים עם השפה והתרבות החדשה, הצעירים נטמעים במהירות בחברה הישראלית.
יואל להנגהל ז"ל (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
פער זה הוליד תופעות חדשות של התנהגויות סיכוניות בקרב בני נוער – שימוש באלכוהול, אלימות ואף אלימות ברשת – תופעות שלא היו מוכרות כלל בארץ מוצאם.
במשרד לביטחון לאומי, ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, זיהו את מגמת הירידה בתחושת הביטחון האישי בקהילה ואת עליית ההתנהגויות הסיכוניות, והקימו את "גרעין חוסן בני המנשה" – שמונה בנות שירות לאומי שמלוות את ילדי הקהילה, פועלות בבתי הספר ובמועדוניות אחר הצהריים, ומספקות אוזן קשבת, תמיכה ופעילות חינוכית וחברתית.
הפעילות קיבלה חיזוק עצום בתוך הקהילה, עד כדי כך שבנות השירות הפכו לחלק בלתי נפרד ממנה, ואף הרחיבו את עשייתן לנוער ולנשים – החל מסדנאות ועד לפעילויות קהילתיות מגוונות.
כעת, לאחר שנתיים של ניסיון מוצלח בארץ, ייצאו חמש מהן לצפון הודו מטעם ממשלת ישראל, כדי להכין את בני הנוער לקראת העלייה: הכרות עם החברה הישראלית, ערכים, מנהגים, יחסי גומלין בין צעירים, התמודדות עם חששות ודילמות, וחיזוק תחושת השייכות לקראת המעבר לישראל.
עולים חדשים מבני המנשה (צילום: עיריית נוף הגליל)
מנהל הרשות העירונית לביטחון קהילתי בנוף הגליל, אלון חלפון, ציין: "הקשר העמוק והמיוחד שנוצר בין בנות הגרעין לקהילה הפך אותן לחלק בלתי נפרד ממנה. הן נשארות עם הקהילה גם בסופי שבוע ובזמני משבר. ההצלחה שלהן הביאה עוד ועוד בני נוער להצטרף לפעילות".
גם אורן נחמיה, מנהל השירות הלאומי-אזרחי ברשות הלאומית, הדגיש את חשיבות המיזם: "אני גאה בפעילות של בנות השירות בגרעין החוסן בקרב בני מנשה. הסיוע שהן יעניקו לבני הנוער בצפון הודו טרם עלייתם הוא דוגמה ליישום יעד מרכזי של הרשות – מניעת תופעות אנטי-חברתיות. הניסיון שלהן כבר הוכיח שהוא מציל צעירים מהידרדרות לאלכוהול, סמים ותופעות מסוכנות נוספות".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.