מודעות נוצצות, שיחות טלפון מפתיעות והבטחות לתשואות של עשרות אחוזים – בשנים האחרונות הפכו קרקעות חקלאיות ל"מוצר מדף" שמשווק לציבור הרחב כחלופה משתלמת להשקעה בנדל"ן מסורתי. אבל מה באמת עומד מאחורי אותן הבטחות?
במציאות הכלכלית הנוכחית, שבה הריבית גבוהה, מחירי הדירות מטפסים וההון העצמי הדרוש לרכישת דירה עולה משנה לשנה, רבים מוצאים את עצמם מיואשים מהאפשרות לרכוש דירה למגורים. יוקר המחיה הגובר והמשכורות שנותרות ללא שינוי משמעותי מגבירים את תחושת הייאוש, ומובילים אנשים לחפש אלטרנטיבות להשקעה בנדל"ן. אחת מהאלטרנטיבות המוצעות היא רכישת קרקע חקלאית, המוצגת כהשקעה עם פוטנציאל לרווחים גבוהים בעתיד.
במקרים רבים, הרווח האמיתי בעסקאות האלה נוצר עוד לפני שהקרקע משנה ייעוד – ובכלל לא על ידי המשקיע. היזם, או החברה המשווקת, רוכשים את הקרקע במחיר סיטונאי, מפצלים אותה לעשרות חלקים זעירים, ומשווקים אותם לציבור במחירים שמגלמים פנטזיית הפשרה עתידית.
עו"ד ושמאי המקרקעין נאור גלברג מחברת מעוז השקעות בנדל"ן, מציין: "היזם למעשה לא מוכר נכס מוחשי – הוא מוכר תקווה לעתיד לא ודאי. רוכשים משלמים על "פנטזיית ההפשרה" ולא על ערך אמיתי ומוחשי. היזם מרוויח מראש, והרוכש נשאר עם קרקע שהשווי שלה לא ברור".
"מדובר בהשבחה שיווקית, לא תכנונית", מוסיף יהודה בן שלמה מחברת מעוז השקעות בנדל"ן, "השוק הזה פרוץ – אין פיקוח על המחיר, אין רגולציה על ההבטחות, וזה מה שמאפשר את הפערים הגדולים".
גלברג מסביר מהי קרקע חקלאית, ולמה קשה כל כך להפשיר אותה: "קרקע חקלאית מיועדת מטבעה לגידולים חקלאיים, ללא היתר לבנייה או פיתוח. כדי שתוכל לשמש למגורים, מסחר או תעסוקה, נדרש הליך מורכב מאוד של שינוי ייעוד. ההליך הזה כרוך בהמון סיכונים, אי ודאות ומשך זמן ממוצע של למעלה מעשור ואף שני עשורים – במהלכו כל השקעת המשקיע תלויה בין שמיים לארץ".
על פי שומות רבות שנעשו על פי תקן 22 של מועצת שמאי המקרקעין, אפשר להבין את הפער הגדול בין המצב הנוכחי לבין הפנטזיה המשווקת למשקיעים. כמעט בכל המקרים, הקרקעות מוגדרות כשטחים פתוחים או חקלאיים, ללא תוכניות מפורטות מאושרות המאפשרות בנייה. ההנחות לשווי עתידי תמיד מותנות בתוכניות שטרם קיימות, עם עלויות נלוות משמעותיות ואי ודאות תכנונית מובהקת.
קרקע חקלאית (צילום: Shutterstock)
מאות שותפים, אפס שליטה
הבעיה המהותית ביותר היא שבמרבית העסקאות, המשקיע הפרטי הוא חלק קטן מקבוצה גדולה, לעיתים מאות אנשים, המחזיקים בחלק בלתי מסוים ("מושע") של הקרקע. כל החלטה לגבי הקרקע, פיתוח עתידי או מכירה חייבת להתקבל בהסכמת כל השותפים, מצב המוביל כמעט תמיד לחוסר פעולה ולסטגנציה.
"ברגע שאין בעלות ספציפית – אין יכולת אמיתית לפתח, למכור, לתאם מול הרשויות או אפילו להסכים על כיוון פעולה, והקרקע פשוט נשארת כמו שהיא: אדמה פתוחה עם פוטנציאל תיאורטי בלבד", מסביר גלברג.
שטח חקלאי נטוש (צילום: ללא)
הפער בין הבטחות למציאות
הבטחות כמו "תוכנית מתאר עתידית" או "הפשרה תוך זמן קצר" נפוצות מאוד בשיווק של קרקעות חקלאיות. עם זאת, לפי תקן 22 של מועצת שמאי המקרקעין, כל שומה של קרקע חקלאית חייבת להציג מצב קיים ומצב היפותטי (עתידי) בנפרד. המצב הקיים מתייחס תמיד לשווי נמוך וייעוד בלתי סחיר, בעוד המצב ההיפותטי מותנה בעשרות גורמים שאין למשקיע שליטה עליהם.
בעוד שבמשרדי השיווק מספרים על "אזור שעתיד להיכנס לתוכנית המתאר של העיר", המציאות מורכבת בהרבה. לא רק שאין תוכנית בתוקף – לעיתים אין אפילו תוכנית מופקדת או כוונה מוצהרת של הרשויות לשנות את ייעוד הקרקע בעשורים הקרובים.
"יזם שמתחייב על לוחות זמנים מדויקים להפשרת הקרקע או על תשואה מובטחת, או שאינו מבין את השוק, או מטעה את הציבור בכוונה", מבהיר יהודה בן שלמה. "רוב ההבטחות מתבססות על תחזיות אופטימיות מדי, ללא בסיס ממשי בתוכניות מאושרות או תכנון עתידי".
אז מה קורה בפועל כשהקרקע כן מופשרת? גם כשקרקע חקלאית מאושרת בסופו של דבר לבנייה, התהליך רחוק מלהיות פשוט או רווחי באופן אוטומטי. הפקעות לצרכים ציבוריים, היטלי השבחה גבוהים, פיצויים לרשויות, פיתוח תשתיות וחלוקה מחדש של השטח- כל אלה הופכים את האקזיט המובטח להשקעה שיכולה בקלות להפוך לנטל כלכלי.
כדי לעשות לכם סדר, עוה"ד ושמאי המקרקעין גלברג מדגים זאת במספרים: "אדם שרכש קרקע ב-100,000 שקלים, למשל 120 מ"ר, לאחר הפקעות של כ-40% לטובת שטחים ציבוריים ותשלום היטלי השבחה שעשויים להגיע לכ-50% מעליית הערך, יכול למצוא עצמו עם זכות לדירה בשטח של כ-70 מ"ר בלבד. במקרים מסוימים, עלויות הפיתוח, היטלי ההשבחה וחלוקות השטח החדשות עלולים לגלות למשקיע שבמקום רווח – הוא נותר עם חוב או נכס חסר ערך ממשי".
נאור גלברג ויהודה בן שלמה – מעוז נדל"ן (צילום: ללא קרדיט)
המלכודת הפסיכולוגית – למה קל ליפול בהשקעות הללו?
קרקעות חקלאיות משווקות בדרך כלל באמצעות שיטות פסיכולוגיות מתוחכמות: פרסום אגרסיבי, הבטחות רגשיות ותיאורים חלומיים של העתיד. הרוכשים, לעיתים קרובות אנשים מן השורה ללא ניסיון בתחום, נשאבים לתוך חלומות על התעשרות קלה ומהירה, במיוחד כששוק הנדל"ן המסורתי נראה להם יקר ולא נגיש.
"אנשים רבים קונים כי הם חושבים שזו ההזדמנות האחרונה שלהם 'לקפוץ על הרכבת' לפני שיהיה מאוחר מדי. בפועל, הם נכנסים לעסקה בלי להבין את הפרטים הקטנים ואת הסיכונים העצומים", הסביר גלברג.
אתר בנייה (צילום: יוסי אלוני)
לא לכל אחד ולא בכל מחיר
לסיכום, הציבור הרחב לא מצויד בכלים להבין את מורכבות העסקה. גלברג ובן שלמה סבורים כי השקעה בקרקע חקלאית עשויה להתאים לשחקנים מנוסים מאוד, אך אינה מהווה תחליף להשקעה בנדל"ן עם ליווי, תוכנית ברורה ומסגרת משפטית סדורה.
לפני שמחליטים להוציא כסף על קרקע חקלאית מתוך תקווה לעתיד מזהיר, חשוב לעצור רגע ולשאול: האם אתם באמת מבינים מה רכשתם? האם ההשקעה הזו מבוססת על עובדות מוצקות, או שאתם למעשה קונים הבטחה בלבד? במילים אחרות, קרקע חקלאית היא לרוב לא השקעת נדל"ן – אלא הימור עם הרבה סימני שאלה ומעט מאוד ודאות.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".