חדשות בעולם
"הגדולה ביותר": 24 הרוגים בשריפות הענק בדרום קוריאה
הרשויות מגדירות את שריפות הענק בדרום-מזרח קוריאה הדרומית כ"שריפות החמורות ביותר" שידעה המדינה אי פעם, כך דיווחו היום (רביעי) כלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים.
"השריפות הן מהחמורות ביותר שידעה המדינה אי-פעם, המצב לא טוב", הכריז הנשיא הזמני של קוריאה הדרומית, האן דק-סו, שהוחזר לתפקידו השבוע לאחר שהודח בדצמבר. "קיבלנו סיוע מהכוחות האמריקניים שבשטחנו. רוחות חזקות מלבות את האש. נפרוס את כלל המשאבים הלאומיים האפשריים להיאבק בלהבות", הוסיף.
על פי הרשויות, מרבית הנספים בשריפות הם בשנות ה-60 וה-70 לחייהם, כפי שמסר גורם משטרתי מקומי לסוכנות הידיעות "רויטרס". יותר מ-27 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעקבות השריפות שהחלו ביום שישי האחרון.
בנוסף לאבידות בנפש, התרסק היום מסוק כיבוי שפעל לכיבוי השריפות והטייס שבתוכו נהרג. עד ראייה דיווח לרויטרס כי המסוק החל להשמיע רעש מוזר לפני שהתרסק. "הוא התפוצץ לחלוטין", אמר לרויטרס עד מהאירוע.
השריפה גרמה גם לנזק תרבותי משמעותי: חורבן מקדש גאונסה (Gounsa), מקדש בודהיסטי בן יותר מ-1,300 שנה שנחשב לאתר מורשת לאומי במדינה. המקדש, שנבנה בשנת 681, היה המקדש הראשי של מסדר הג'וגייה בבודהיזם הקוריאני. מספר אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו נמצאים בסכנה, בהם הכפר המסורתי האהוא (Hahoe) ואקדמיית בייונגסאן הקונפוציאנית בעיר אנדונג. הרשויות ריססו חומרים מעכבי בעירה בניסיון להגן על אתרים אלה. תושבי הכפר בן 600 השנים תיארו את השריפה כ"שטן" ברשתות החברתיות והביעו תסכול מחוסר ההצלחה בכיבוי האש.
לי ביונג-דו, מומחה לאסונות יער במכון הלאומי למדעי היער, ציין בשיחה עם רויטרס כי השריפה באויסאונג, שרק 68% ממנה הוכלה, הראתה "היקף ומהירות בלתי נתפסים" בהתפשטותה, והוחרפה בשל רוחות עזות.
לדבריו, שינוי האקלים צפוי להגביר את תדירות השריפות בעולם, והזכיר את השריפות יוצאות הדופן שפגעו בלוס אנג'לס בינואר ובצפון-מזרח יפן לאחרונה. "עלינו להודות ששריפות בקנה מידה גדול הולכות להתגבר, ולשם כך אנו זקוקים ליותר משאבים וכוח אדם מאומן", אמר לסוכנות הידיעות.
מסתבר שהרשות לשירותי יער בקוריאה נתקלת בבעיות טכניות בצי המסוקים הרוסיים שלה. שמונה מסוקים מתוך 48 הושבתו מאז השנה שעברה בשל סנקציות הקשורות למלחמה באוקראינה המונעות ייבוא חלקי חילוף, כך על פי דבריו של חבר פרלמנט מהמפלגה הדמוקרטית באוקטובר האחרון.
לפי נתוני הרשויות, מתוך כמעט 30 שריפות שפרצו מאז שישי שעבר, שמונה עדיין בוערות. צוותי הכיבוי הצליחו להשתלט על כ-70% מהשריפה הגדולה ביותר, שכילתה כ-15 אלף הקטאר (37 אלף דונם).
יותר מ-10 אלף לוחמי אש, כולל מאות שוטרים ויחידות צבא, פועלים בארבעה אזורים נפרדים, בסיוע 87 מסוקים, כך על פי דיווח של משרד הבטיחות הקוריאני. בנוסף, כ-500 אסירים פונו ממתקני כליאה במחוז צפון גיונגסנג במהלך ליל שלישי, כך דיווחה סוכנות הידיעות יונהאפ.
רשות התחזית במדינה צופה גשם ברחבי דרום קוריאה ביום חמישי, אך רק כ-5 עד 10 מ"מ צפויים לרדת באזורים שנפגעו מהאש – כמות שעלולה להיות בלתי מספקת לסיוע משמעותי בכיבוי.
השריפה הראשונה פרצה ביום שישי אחר הצהריים במחוז סאנצ'אונג, כ-160 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה סיאול. משרד הפנים אמר כי הוא חוקר טענות שמכסחת דשא של חקלאי הציתה את האש הראשונית. שריפות נפרדות פרצו במחוזות ובערים סמוכות בימים שלאחר מכן בעקבות אירועים בבית קברות ובמשרפת אשפה. גורמים רשמיים ייחסו את ההתפשטות המהירה של האש לתנאי מזג האוויר היבשים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
