חדשות בעולם
הברית החדשה של הציר השחור נחשפת: זאת המתנה שקיבלה איראן מסין
אניית המטען האיראנית "ג'איראן", החשודה בהובלת רכיבי טילים, נצפתה לאחרונה בנמל בנדר עבאס שבאיראן, לאחר שיצאה מסין. כך דווח אתמול (שני) בעיתון האמריקאי "ניוז-וייק", וכלי תקשורת מערביים נוספים. מגזין The Maritime Executive ציין כי האנייה הנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות הגיעה למדינה, חרף החששות המתמשכים לגבי יכולות הטילים של איראן.
על פי דיווחים ב"פייננשל טיימס", נחשף קשר בין האנייה לרכישה איראנית של נתרן פרכלורט – כימיקל המשמש בייצור דלק רקטי מוצק. העברת כימיקלים אלו לכוחות המזוינים האיראניים מאותתת על התחמשות צבאית אפשרית. במידה וסין אכן מסייעת לטהרן ברכישת חומרים אלה, הדבר עלול להוביל להחרפה משמעותית במתיחות בין איראן לארה"ב ובעלות בריתה באזור, כך טוענים בעיתון.
בנוסף ציינו בעיתון כי במהלך סוף השבוע האחרון, כלי שיט הדומה ל"ג'איראן" זוהה בעגינה בבנדר עבאס, סמוך למיצרי הורמוז האסטרטגיים. ממדי האנייה ומנופי הסיפון תואמים לאלה של ה"ג'איראן" בת 16,694 טון, ונתוני מעקב מאשרים את יציאתה מסין. בנוסף, התקשורת האיראנית דיווחה בחודש שעבר כי ארבע ספינות טילים איראניות חצו את מיצר הורמוז, המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי, בחסות הכוחות הימיים של משמר המהפכה האיראני.
בהקשר זה, יש לציין כי בחודש שעבר, פורסמו בערוצים הרשמיים של משמרות המהפכה באיראן תיעודים מחשיפת הנשק החדש שלהם – מערכות טילים בשלושה איי מפרץ אסטרטגיים. במשמרות המהפכה אמרו כי המערכת החדשה מסוגלת להגיע ליעדים כמו "בסיסי אויב, ספינות ונכסים סמוכים". עוד אמרו כי האיראנים בחרו לפרוס את כלי הנשק החדשים באיים הגדולים והקטנים ובאיים אבו מוסא ליד מיצר הורמוז, המהווים נתיב שיט חיוני. באזור זה ביצעו לאחרונה משמרות המהפכה תמרונים צבאיים.
ה"ג'איראן" היא אחת משתי אוניות מטען איראניות שדווחו בהקשר זה. השנייה, ה"גולבון", השלימה מסע דומה לפני יותר מחודש. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על שתי האניות בשל קשריהן לחברת הספנות של הרפובליקה האסלאמית של איראן (IRISL), אשר הואשמה בסיוע להפצת נשק.
לפני כשלושה חודשים, "ניוזוויק" דיווח כי מקורות מודיעיניים מעריכים שאיראן מנסה לייבא 1,000 טון מטרי של נתרן פרכלורט. "אם חומר זה יומר לאמוניום פרכלורט, הוא עשוי לאפשר ייצור של מאות טילים בטווח בינוני", הזהירו.
מתיחות זו מתרחשת על רקע החרפה ביחסים בין ארה"ב לאיראן, במיוחד לאחר אזהרתו האחרונה של הנשיא דונלד טראמפ לטהרן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, כאשר אמר: "אם הם לא יעשו עסקה, תהיה הפצצה".
בתגובה, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, גינה את העמדה האמריקאית ואיים אתמול (שני) כי ״הישות הציונית והאמריקנים יקבלו מכה קשה ועוצמתית אם יבצעו פעולה רעה כלשהי".
דובר משרד האוצר האמריקאי הגיב לאירועים ואמר כי "גם ה'ג'איראן' וגם ה'גולבון' נשארות תחת סנקציות בשל קשריהן לרפובליקה האסלאמית של איראן המעורבת בהקלה על הפצת נשק".
נגאר מורטזווי, עמיתה בכירה במרכז למדיניות בינלאומית, התייחסה למצב בשיחה עם "ניוזוויק" ואמרה: "איראן נמצאת תחת לחץ כלכלי קיצוני מסנקציות מערביות ורואה את עצמה תחת איומים צבאיים רציניים מישראל ואולי ארה"ב. כתוצאה מכך, הם מגבירים את ההסתמכות על מעצמות מזרחיות כמו סין ורוסיה, אפילו יותר מבעבר".
לפי העיתון "ניוזוייק", בתגובה למתרחש, צפוי כי ארה"ב ובעלות בריתה יגבירו את מאמציהן לשבש משלוחים מסוג זה, ועשויות להטיל סנקציות נוספות או אף לנקוט בפעולות צבאיות על מנת לרסן את פיתוח הטילים של איראן.
במקביל, אתמול דווח כי ההנחה הרווחת בישראל היא כי האיראנים פגיעים ומצויים במתח עקב היחלשות ציר הפרוקסי, ועל כן טהרן עלולה להחליט לתקוף את ישראל, מתוך המצוקה והייאוש, לכן בישראל נערכים לכל האפשרויות. גורמים ביטחוניים התייחסו למצב ביהודה ושומרון בין היתר, והעריכו כי "עד סוף השנה לא תהיה יציאה ממחנות ואף אחד גם לא ייכנס אליהם".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
