Connect with us

חדשות בעולם

הבעיה העולמית מחריפה: איך צריך להתמודד עם בעיית ההגירה?

Published

on




אמנת האו"ם לפליטים משנת 1951 חלה רק על אירופה. היא הכריזה כי כל מי שנאלץ לברוח בשל "חשש מבוסס" מרדיפה זכאי למקלט, ואסור להחזירו לעמוד בפני סכנה (עקרון "אי-החזרה"). בשנת 1967 האמנה הורחבה לשאר העולם. ב"אקונומיסט" ניתחו את מצב ההגירה בעולם והאופן בו מדינות מתנהלות מול האמנה של האו"ם.

אמנם רוב המדינות חתמו על האמנה, אך מספר הולך וקטן של מדינות מכבדות אותה. סין קולטת פחות פליטים מלסוטו הזעירה ושולחת צפון קוריאנים הביתה לעמוד בפני המשטר האכזרי. הנשיא דונלד טראמפ ביטל את המקלט באמריקה כמעט לכולם מלבד דרום אפריקאים לבנים, ומתכנן להוציא יותר משאבים על גירוש מהגרים בלתי חוקיים מאשר מדינות אחרות מוציאות על ביטחון. באירופה, עליית הימין עושה את שלה.

הפגנות בברלין נגד הגבלת ההגירה (צילום: רשתות חברתיות)
הפגנות בברלין נגד הגבלת ההגירה (צילום: רשתות חברתיות)

המערכת אינה עובדת. היא תוכננה לאירופה שלאחר המלחמה, היא אינה יכולה להתמודד עם עולם של סכסוכים מתרבים, נסיעות זולות ופערי שכר עצומים. כ-900 מיליון אנשים רוצים להגר לצמיתות. מאחר שכמעט בלתי אפשרי לאזרח של מדינה עניה לעבור באופן חוקי למדינה עשירה, רבים עוברים ללא רשות. בעשרים השנים האחרונות רבים גילו שמקלט מציע אופציה של כניסה למדינה אחרת מהדלת האחורית. במקום לחצות גבול בחשאי, כבעבר, הם ניגשים לשומר גבול ומבקשים מקלט, בידיעה שהטיפול בבקשה ייקח שנים ובינתיים הם יכולים להשלב בחברה ולמצוא עבודה.

על פי הניתוח, רוב בקשות המקלט באיחוד האירופי נדחות כעת על הסף. כ-123 מיליון אנשים נעקרו בעקבות סכסוכים, אסונות או רדיפות, פי שלושה יותר מאשר ב-2010, בין השאר משום שמלחמות נמשכות זמן רב יותר. כל האנשים הללו זכאים לחפש ביטחון. אכן, יישוב מחדש במדינות עשירות לעולם יהיה חלק קטן  של הפתרון. ב-2023 מדינות ה-OECD קיבלו 2.7 מיליון בקשות מקלט – מספר שיא, אך מדובר במחט בערימת שחת בהשוואה לגודל הבעיה.

הגישה הפרגמטית ביותר תהיה להציע ליותר פליטים מקלט קרוב לבית. בדרך כלל, זה אומר במדינה או בגוש האזורי הבטוח הראשון שהם דורכים בו. פליטים שנוסעים מרחקים קצרים יותר נוטים לחזור הביתה כשהמלחמה בארצם נגמרת. הם גם נוטים יותר להתקבל בברכה על ידי המארחים, שנוטים להיות קרובים תרבותית אליהם ולהיות מודעים לכך שהם מחפשים את המקלט הזמין הראשון מאסון. זו הסיבה שאירופאים קיבלו בברכה אוקראינים והטורקים היו נדיבים לסורים.

דונלד טראמפ (צילום: EPA/WILL OLIVER POOL)
דונלד טראמפ (צילום: EPA/WILL OLIVER POOL)

טיפול בפליטים קרוב לבית הוא לעתים קרובות הרבה יותר זול. סוכנות האו"ם לפליטים מוציאה פחות מדולר אחד ביום על כל פליט בצ'אד. בהינתן תקציבים מוגבלים, מדינות עשירות היו עוזרות להרבה יותר אנשים על ידי מימון סוכנויות פליטים כראוי – מה שהן אינן עושות כרגע – מאשר על ידי אירוח פליטים באכסניות של עולם ראשון או תשלום לעורכי דין להתווכח על המקרים שלהם. הן גם צריכות לסייע למדינות המארחות ולעודד אותן לתת לפליטים לפרנס את עצמם על ידי עבודה.

אם המסע ארוך, קשה ויקר, אלה שישלימו אותו בדרך כלל לא יהיו הנואשים ביותר, אלא גברים, בריאים ועשירים יחסית. פליטים ממלחמת סוריה שהגיעו לטורקיה השכנה היו חתך רחב של סורים; אלה שהגיעו לאירופה היו בעלי סיכוי גבוה פי 15 להחזיק תואר אוניברסיטאי. כאשר גרמניה פתחה את שעריה לסורים בשנים 2015-16, היא נתנה השראה ל-1 מיליון פליטים שכבר מצאו ביטחון בטורקיה לעבור לאירופה במרדף אחרי שכר גבוה יותר. רבים המשיכו לנהל חיים פרודוקטיביים, אך לא ברור מדוע הם זכו לעדיפות על פני אנשים אחרים, לעיתים מוכשרים יותר, שהיו זכאים לאותה הזדמנות.

זה אמור להחזיר סדר בגבול, ובכך ליצור מרחב פוליטי לדיון רגוע יותר על הגירת עבודה. מדינות עשירות ייהנו ממוחות זרים נוספים. רבות גם רוצות ידיים צעירות לעבוד בחוות ובבתי אבות, כפי שמציעה גב' מלוני. זרימה מסודרת של כשרונות תהפוך הן את המדינות המארחות והן את המהגרים עצמם לעשירים יותר.

התמודדות עם השוהים הבלתי חוקיים שכבר עשו את המעבר עדיין תהיה קשה. מדיניות הגירוש ההמוני של טראמפ היא גם אכזרית וגם יקרה. הרבה יותר טוב לתת לאלה שהשתקעו להישאר, תוך הבטחת הגבול ושינוי התמריצים להגעות עתידיות. אם ליברלים לא יבנו מערכת טובה יותר, פופוליסטים יבנו מערכת גרועה יותר.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים