רונן בר, שגם ככה נמצא על הקצה בכל מובן, וגם החברים במח"ש, היו צריכים לנשום רגע, ולהבין שלא כל הדלפה היא אירוע בטחוני חמור, והפיכת מקרה של "פה גדול" ושיקול דעת דפוק, לאירוע בסדר גודל לאומי, לא רק שפוגעת באמינותו של ראש שב"כ, שמשרת את הנרטיב של הימין כמי שנכנס לאמוק חקירות לא מוצדקות – אלא גם בזה של השירות כולו. מרוב חקירות סדר העדיפויות השתבש.
כל מי שצוהל הבוקר על עוד חקירה נגד ממשלת האימים הנוראה, שמוכיחה כמה הרקבון נורא, ומעידה שזמנה הולך ומתקצר עם כל פרשיה כזו שמתפוצצת, שילך לשתות מים. רונן בר עשה שני אנשים מבסוטים הבוקר. הראשון הוא השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהבין מייד את התקלה וכבר אתמול התחיל לרקוד סמבה לצלילי היריות ברגל של שנואי נפשו בארגון חשאי ובמח"ש. השני שעשיתם לו את היום, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא יגיד דיפ סטייט ויצדק. ככה לא מתנהל ארגון במדינה מערבית מתוקנת.
מה היה צריך לעשות? להעיף את המילואימניק הסורר קיבינימט מהשב"כ, למען יראו ויראו, ולסגור את הסיפור הזה בשקט יחסי. לא צריך להפעיל את קלע דוד, על פקקטע ציפור שעפה לכיוון הלא נכון.