עו"ד אסף ורשה, מומחה למיצוי זכויות של נפגעי גוף מסביר, כי על פי פסיקת בית המשפט, הכרה בנפגע איבה מחייבת פגיעה ישירה – כלומר, נוכחות פיזית בזירת האירוע למעשה, נדרש כי יתקיים קשר סיבתי ברור בין פעולת האיבה לבין הפגיעה. הפרקטיקה קובעת כי נפגעי איבה זכאים למימון מלא של הטיפול הרפואי – דרך קופות החולים, בתי החולים, מרכזי החוסן והמרפאות לטיפול בנפגעי חרדה וזאת – ללא כל צורך בהצטיידות באישור מוקדם מהביטוח הלאומי. ככל שהנפגע מתקשה לעבוד בעקבות הפגיעה, או נדרש להיעדר מן העבודה לצורך קבלת טיפול, עומדת לרשותו הזכות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת תגמול כספי. בשלב הבא, תקבע דרגת נכותו ע"י ועדה של המל"ל, ובהתאם לכך 'יגזרו' את הסכום שהוא זכאי לקבל, לרבות מכלול הזכויות וההטבות.
מי שייקבעו לו 10% עד 19% נכות יהיה זכאי למענק חד-פעמי, בעוד שנפגעים עם 20% נכות ומעלה זכאים לקצבה חודשית ולהטבות נרחבות. בין ההטבות: מימון לימודים ושיקום מקצועי, זכאות לרכב וקצבת ניידות לפי דרגת הנכות, סיוע אישי, טיפולים רפואיים ועוד. עו"ד ורשה מדגיש כי גם לפני הופעה בפני הוועדות הרפואיות, ניתן – בהסתמך על מסמכים רפואיים – לקבל סיוע זמני הכולל טיפולים נפשיים וקצבאות חודשיות.