נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג טיוטת מכתב לפיטוריו של יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול, במהלך פגישה שנערכה אתמול (שלישי) עם כתריסר חברי קונגרס רפובליקנים בלשכתו, ושאל לדעתם האם עליו לשלוח את המכתב, כך לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס".
הפגישה, כך לפי העיתון, נועדה לעסוק בכלל בנושא אחר – חששותיהם של חברי הקונגרס מהצעת חוק פוטנציאלית הקשורה למטבעות קריפטוגרפיים – אך טראמפ ניצל את ההזדמנות לדבר על אחד מנושאים הקרובים ללבו: שנאתו הגוברת לפאוול, אותו מינה בעצמו ליו"ר הבנק המרכזי בשנת 2017 במהלך כהונתו הראשונה.
ב"ניו יורק טיימס" הדגישו כי לא ברור אם טראמפ אכן מתכוון לפעול ולפטר את פאוול – מהלך שחלק מיועציו הזהירו כי עלול להיות הרה אסון ולהוביל להשלכות נרחבות הרבה יותר מכפי שהנשיא מעריך. בשבועות האחרונים קרא טראמפ לפאוול להתפטר, בטענה כי לא עשה די להורדת הריבית, אולם רק ביום שישי האחרון טען כי אין לו תוכניות לפטרו, למרות שטען שהוא "עושה עבודה נוראית".
הבנק הפדרלי של ניו יורק (צילום: REUTERS/Keith Bedford)
עוד ציינו בדיווח כי מקורבים לטראמפ טוענים שהוא "רק מטריל את פאוול" ושאין בכוונתו לממש את האיום, אך עצם קיומה של טיוטת המכתב והעיסוק בו במהלך הפגישה מעידים על האפשרות שטראמפ אכן שוקל צעד ממשי – כפי שנהג במקרים אחרים לפני קבלת החלטות משמעותיות. חברת הקונגרס אנה פולינה לונה מפלורידה כתבה בזמן הפגישה ברשת X: "ג'רום פאוול הולך להיות מפוטר. הפיטורים קרובים מאוד".
היום (רביעי) התייחס טראמפ לדיווחים הללו והכחיש כי ניסח מכתב פיטורים, אך הוסיף כי "הוא יו"ר נוראי" והבהיר: "נותרו לנו שמונה חודשים לעשות שינוי, אני חושב שג'רום פאוול כבר תחת חקירה" – רמז ברור לכך שבכוונתו להחליפו עם תום הכהונה הנוכחית.
בימים האחרונים שקדמו לדרמה, הסלים טראמפ את מתקפותיו על פאוול – בטענה שהוא מסרב להוריד את הריבית, בשעה שעמיתיו מעבר לים עושים זאת. הוא אף תקף את עבודות השיפוץ במטה בוושינגטון – פרויקט שנמשך משנת 2021, ועתיד לעלות מעל שני מיליארד דולר, וכבר חרג מהתקציב המקורי ב־700 מיליון דולר.
הבנק הפדרלי בוושינגטון, ארה"ב (צילום: רויטרס)
ב"ניו יורק טיימס" הוסיפו כי העיסוק המחודש בפיטורי פאוול מגיע גם על רקע כעס גובר מצד תומכיו של טראמפ על כך שממשלו מסרב לחשוף פרטים נוספים מתוך המסמכים הקשורים לג'פרי אפשטיין, המיליארדר ועבריין המין שמת בכלא.
כזכור, טראמפ כינה את פאוול בחודשים האחרונים בשורת כינויי גנאי, כולל "לוזר ענק", "אפס מאופס" ו"פרד עקשן", וטען כי הוא שוקל להודיע מוקדם מהרגיל על מועמד שיחליף אותו – במטרה לערער את מעמדו.
אך בעיתון מדגישים כי ניסיון לפטר את פאוול – יהווה הסלמה משמעותית במערכה של טראמפ נגד הבנק המרכזי. יחד עם זאת, נשיאים אינם יכולים לפטר את יו"ר הבנק הפדרלי ללא עילה מוצדקת – זכות שנשמרה והתחזקה בפסיקת בית המשפט העליון במאי האחרון, אשר חיזקה את עצמאותם של גופים שמונו כחוק על ידי הקונגרס.
במקרים קודמים, עילה לפיטורים כאלו התבססה על שחיתות או כשל חמור – ולא על מחלוקת בנוגע למדיניות מוניטרית. איש מהנשיאים במאה האחרונה לא ניסה לפטר יו"ר מכהן.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".