טלוויזיה
"הבוגדים": סוף סוף מה ששולט בריאליטי הוא האסטרטגיה
אם אהבתם כילדים את המשחקים "העיירה", "הרוצח" או "הרמז", יש סיכוי טוב שתתאהבו גם ב"הבוגדים". ריאליטי אסטרטגי חדש בקשת 12, שמביא משהו שונה למסך הישראלי. משחק שבו חברי הקבוצה צריכים לנחש מי מביניהם הוא הבוגד ולהעיף אותו מהמשחק.
הבוגדים נבחרים על ידי ההפקה, והמטרה עבורם היא להישאר אחרונים ולזכות בכסף. מהצד השני, הנאמנים צריכים לחשוף את הבוגדים ולהעיף אותם כדי לנצח. המשחק נשען בעצם על היכולת להסתיר את האמת.
הפעם סיפור החיים, שעיקר הריאליטי הישראלי מתבסס עליו ומקבל בדרך כלל ספוטלייט מוגזם – לא מעניין ואפילו לא מהווה יתרון. מעבר לכך, בגרסה האמריקאית השחקנים מבהירים שיש דברים שהם לא מספרים ושומרים לעצמם – כדי לנצח במשחק. אז היה חשש שבגרסה הישראלית יזלזלו באינטליגנציה שלנו כצופים. וששוב ייפלו לכיוון של ליהוק שנובע מסיפורים אישיים או ממילוי משבצות, ושהמשחק יתבסס על רגשותיהם של השחקנים וישים אותם במרכז.
בהתחלה, כשיפתי (שמוכר כמנחה בערוץ הילדים עוד לפני שהיה בעל סטרטאפ, למרות שהוא לא הזכיר את זה משום מה), התחיל לקחת אישית את זה שדין אמר שהוא נראה "לא אמין" – הייתה תחושה שהנה המשחק נהרס. אולם, הייתה התאוששות מהירה והבנה שהפעם, לא הגענו לצפות בשביל התככים.
ספציפית כאן, העריכה החדה החסירה מהתמונה המלאה. ברגע אחד ראינו את יפתי מבטיח נקמה בדין – וברגע אחר רואים את דין מסביר מול המצלמות שהריב מאחוריהם – הוא הבין שהבוגדים מנסים לסכסך ביניהם. המעבר הזה פספס את התהליך – כיצד דין הגיע להבנה הזו? מה גרם לו לחשוב ככה? מה היה הרגע שבו קרה השינוי? חוסר ההתעמקות מפספס את היכולת שלנו כצופים להבין את הליכי החשיבה של השחקנים.
עוד מבחינת הנפשות הפועלות במשחק. כאמור, בלט במיוחד דין, "הנאמן", שהבין מהר מאוד איך הקונספט עובד. הוא ידע להיצמד לעובדות ולא לתחושות וחזר אליהן פעם אחר פעם. המסקנה שבה הוא הבין שיש רוב של בוגדות הייתה מעניינת – גם כשההסבר היה שוביניסטי (״הן לא אהבו את הבדיחות המיניות שלה ולכן היא הודחה״ – מה?).
גם מי שמשחקת בוגדת, ליה, מרשימה. הנימוקים שלה מול שני הבוגדים הנוספים מדוע לא צריך לבצע הדחה של ״דרמה״, ולכן – למה יפתי צריך להישאר במשחק, מראה על החשיבה השונה שלה. ככה, כשיש שני שחקנים טובים בשני קצוות – אז המשחק הופך למעניין. אולם לי, שמשחקת כבוגדת, בולטת מהכיוון ההפוך. היא לא הבינה איך לצנן את ההתלהבות שלה ויש תחושה שהיא תודח מהר מאוד.
בסוף הפרק, ההדחה של דני הראתה כמה אנחנו לא יודעים לזהות כשאדם דובר אמת. היא גם הראתה באופן יפה כמה הסיפור של האדם ומה שהוא מגיע איתו – לא בהכרח רלוונטי או ישרת אותו במשחק. בהמשך לכך, בהדחה הראשונה, ההפקה קיבלה החלטה נבונה. בצעד מפתיע, אדם שהוגדר על ידי אחד השחקנים כ"לא אמין" – יצא מהמשחק. האיפוס הזה הכרחי כשמדובר במדינה שבה כל אחד מגיע ממקום שונה, שבו תפיסת העולם משפיעה, ולא בצדק – על ההתנהלות. אגב, גם נשארה סקרנות – הרי ברור לכולם שאיכשהו, אותו מודח יחזור – השאלה היא איך ומתי.
לסיכום, מסקרן לראות כיצד המשחק יתפתח, במיוחד מול התחושה שאין לנו את המומחיות האסטרטגית שראינו בחו"ל. מדובר כאן בריאליטי חדשני ורענן, בתקווה שיישאר כך – ושהפעם נצליח לייצר כאן בארץ משחק שמבוסס על תחכום אמיתי.
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות