פקיד בכיר במחלקת המדינה האמריקאית שהוביל לפירוק יחידת הדיס-אינפורמציה הרוסית נשוי לאישה רוסייה בעלת קשרים ישירים לקרמלין, כך חושף מאמר בעיתון הטלגרף הבריטי שפורסם היום (שלישי). דארן ביטי, המכהן כמשנה למזכיר הממלא מקום לדיפלומטיה ציבורית, עורר דאגה רבה במחלקת המדינה מאז מינויו בפברואר בשל עמדותיו הפרו-רוסיות המוצהרות, והתמקדותו המעוררת חשד בפירוק מרכז מניפולציה והפרעה למידע זר (R/FIMI).
הקשרים לקרמלין על פי רישומים ציבוריים שחשף הטלגרף, ביטי נישא במאי 2021 ליוליה קירילובה, אישה רוסייה שהתחנכה במוסקבה לפני שלמדה בקנדה ובוושינגטון. קירילובה היא אחיינית של סרגיי צ'רניקוב, איל משקאות רוסי שהונו הנקי הוערך ב-150 מיליון דולר ב-2005.
הקתדרלה במוסקבה, בניין הקרמלין (צילום: רויטרס)
צ'רניקוב מחזיק בקשרים משמעותיים למוסדות השלטון הרוסיות: הוא קיבל מכתב תודה אישי מוולדימיר פוטין על עזרתו בקמפיין הבחירות שהביא את המנהיג הרוסי לשלטון לראשונה, כיהן במשרד המשאבים הטבעיים, שימש כסגן מושל אזור ננץ בסיביר, והיה חבר בלשכה האזרחית הרוסית שהוקמה על פי הצעת פוטין. על פי עמוד הפייסבוק של קירילובה, היא עברה לוושינגטון ב-28 בינואר – שבוע בלבד לפני שבעלה החל את תפקידו הרגיש במחלקת המדינה.
פירוק יחידת הדיס-אינפורמציה במרכז המחלוקת עומד פירוקה של R/FIMI, יחידה קטנה בעלת תקציב של 50 מיליון דולר שהופקדה על מעקב ומלחמה בתעמולה ממקורות זרים, בעיקר רוסיה, סין ואיראן. על פי מקורות במחלקת המדינה שצוטטו בכתבה, ביטי "רדף אחרי הסוכנות בהתמדה" ופירק אותה "חלק אחר חלק".
בכירים, ביניהם ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג׳ינפינג, משתתפים בפסגת ארגון BRICS ברוסיה (צילום: רויטרס)
התהליך כלל פיטורי קבלנים והוראה לפקידים להפסיק תקשורת עם גורמים אחרים במחלקת המדינה או עם שותפים חיצוניים ללא אישור מפורש. במהלך שתואר על ידי פקיד אחד כ"ציד מכשפות", ביטי ביקש רישומים מהצוות של R/FIMI עם הכוונה לאפיין את הארגון כמי שמוקדש להכפשת שמרנים.
באפריל 2025, ביטי הודיע לצוות בנאום קצר שהיחידה "לא מיושרת בחומרה" עם סדרי העדיפויות של הממשל. מזכיר המדינה מרקו רוביו אישר באותו יום בראיון שהופץ על ידי המחלקה שביטי מילא תפקיד מרכזי בביטול R/FIMI.
עמדות פרו-רוסיות בשנים שלפני מינויו לממשל, ביטי הביע עמדות קיצוניות התומכות ברוסיה ברשתות החברתיות. בין היתר, הוא שיבח את פוטין כ"אמיץ וחזק" וטען שהמנהיג הרוסי "עשה יותר לקידום עמדות שמרניות בארה"ב מכל רפובליקני".
באוקטובר 2021, ביטי כתב: "העלייה של מתחרים גיאופוליטיים לא-ווק (סין) ואנטי-ווק (רוסיה) לאימפריה האמריקאית הגלובליסטית אינה דבר רע". חודשיים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, הוא אמר: "אני אוהב כשהבירוקרטים של הביטחון הלאומי שלנו נכשלים!" באחד מהפוסטים המעוררים ביותר, ביטי כתב בספטמבר 2021: "הדבר המצחיק הוא שכמעט כל מוסד מערבי ישתפר באיכות אם הוא יוסתנן וינוהל ישירות על ידי פוטין".
דאגות ביטחוניות מקורות במחלקת המדינה הביעו ספקנות רבה לגבי האם ביטי עבר בדיקות ביטחון נאותות – תהליך שיכול לארך בין כמה חודשים לשנה אך הוקל תחת ממשל טראמפ. בנוסף, על פי הדיווח, ביטי גילה "עניין משמעותי" בחומר מסווג הקשור לרוסיה, מה שעורר "דאגה נרחבת" בקרב גורמים במחלקה. במקביל לפירוק יחידת האנטי-דיסאינפורמציה, נטען שביטי דחף לבניית קשרים תרבותיים עם רוסיה והתעקש על הקמת תוכניות חילופים בתחומי הבלט וההוקי.
העבר הבעייתי ביטי אינו זר למחלוקת. הוא שירת בממשל טראמפ הראשון ככותב נאומים, אך פוטר ב-2018 לאחר שב-CNN נחשף שהשתתף בוועידה של H.L. Mencken Club ב-2016 שבה נכחו לאומנים לבנים כמו ריצ'רד ספנסר ופיטר ברימלו. לאחר הפיטורים, הוא ייסד את כלי התקשורת Revolver News שזוכה לביקורת על "הפצת תיאוריות קונספירציה".
תגובות רשמיות פקיד בכיר במחלקת המדינה הגן על ביטי וטען: "דארן הוא עמית נהדר שמחויב לקידום האג'נדה של 'אמריקה קודם' של הנשיא טראמפ". ביטי עצמו דחה את ההאשמות והגדיר אותן כ"זבל השמצתי זדוני שהוא מתחת לסטנדרטים אפילו של העיתונות הבריטית השלמה".
כפקיד ממלא מקום, ביטי מוגבל ל-210 ימים בתפקיד ויצטרך אישור הסנאט למינוי קבוע – מהלך שבעלי ברית בתקשורת סבורים שלא יצליח בשל הרקע הבעייתי שלו. המקרה מדגיש את המתח בין מדיניות "אמריקה קודם" לבין דאגות ביטחון לאומי, בתקופה שבה יריבותיה של ארה"ב מוציאות עשרות מיליארדי דולרים בשנה על דיסאינפורמציה זרה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".