בשנת תשס"ב זכה טרטקובר בפרס ישראל בתחום האדריכלות והעיצוב. בנימוקי השופטים נכתב כי "טרטקובר, מבכירי המעצבים בישראל, יוצר את עבודותיו מתוך החוויה והמורשת הוויזואלית של הארץ מהתקופות שלפני הקמת המדינה ואחריה. צירופים ויזואליים, יחד עם ראייה מפוקחת, נותנים לעבודתו ייחודיות ואפיון מקומי מובהק הזוכה להוקרה גם בקהילה הבינלאומית של מעצבים בתחום התקשורת החזותית. טרטקובר הוא 'קומוניקטור' השם דגש על המילה ועל הטקסט, ובכך הוא מציין בהצלחה את חשיבות המילה הכתובה בתרבותנו". עוד צוינה השפתעו כמחנך וכיוצר המתבונן בסמלים מן העבד, וכחוקר ואוצר של אמני עיצוב ישראלי מדורות קודמים. "בפועלו זה הוא הפך לגורם חשוב בהנצחת המורשת הגרפית והעיצובית בישראל".

פרופ' עדי שטרן, נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, ספד לאמן. "פרופ' דוד טרטקובר היה לטעמי גדול המעצבים הגרפיים בישראל. במידה רבה האב הרוחני שלי, ושל כל כך הרבה יוצרות ויוצרים כאן", מסר שטרן. "גדלתי אצלו בסטודיו. שם עבדתי אחרי תום הלימודים בבצלאל. שני דברים מרכזיים שלמדתי ממנו: 1. האיסוף, השימור של גרפיקה ישראלית, ההגנה על המסורת והמורשת, ההבנה שיש לנו אוצרות תרבות ושחובה להגן עליהם. אצלו למדתי על המקום של עיצוב בשדה התרבות הרחב יותר. 2. האקטיביזם. האמונה בכוחו של העיצוב להשפיע. יכולתו להעביר מסר, בבהירות, ישירות, בחוכמה, היתה נדירה. ל"טרטה", כפי שכונה, היתה היכולת לזקק דימוי, ולהפוך אותו לאגרוף של מחאה. מבחינתי, כל מה שאנחנו עושים היום בבצלאל, בהיבט של קידום החינוך האזרחי והחינוך לחיים משותפים, מבוסס ונוצר לאורם של הערכים שקיבלתי בסטודיו של טרטה. למדתי ממנו על אומץ, תעוזה, ביטוי אישי, אמיתי, ישיר וללא מורא. הוא היה נפיל אמיתי ובמידה רבה נביא. טרטה חזה והבין בדיוק לאן אנחנו הולכים ומה קורה לחברה בישראל כבר לפני שנים".