בערב חג הפסח, כשמיליוני יהודים בארץ ובעולם יסבו לשולחן הסדר ויקראו על עשר המכות שהביא הקב"ה על מצרים, מעטים ישאלו את עצמם: האם יש הסבר מדעי לסיפור המוכר מההגדה? האם מי הנילוס באמת הפכו לדם? האם צפרדעים כיסו את הארץ? האם בכורות מצרים מתו בלילה אחד? מחקרים מודרניים מציעים תשובות מפתיעות, המשלבות תופעות טבע עם התזמון המופלא של הסיפור התנ"כי, ומזמינות אותנו להסתכל שוב על המכות דרך פריזמה מדעית.
בצורת קשה שערערה אימפריה שלמה
חפירות ארכיאולוגיות בפי-רעמסס, בירת מצרים העתיקה, חשפו כי העיר ננטשה לפתע בתקופת שלטונו של רעמסס השני (1279-1213 לפנה"ס) – תקופה שחלק מהחוקרים מזהים עם יציאת מצרים. ניתוח נטיפים ממערות במצרים מצביע על בצורת חריפה שהתרחשה באותם ימים, ששיבשה את האיזון האקולוגי של דלתת הנילוס. "בצורת יכולה להצית שרשרת של הפרעות שמזינות זו את זו," מסביר ד"ר ג'ואל מאיירס, מומחה לקשר בין אקלים להיסטוריה. "מה שמתחיל כתופעה בודדת עלול להסתיים באסון מורכב, שמשפיע על חברה שלמה." בצורת זו, לדברי החוקרים, הייתה יכולה לערער את הכלכלה המצרית, שתלותה בנילוס הייתה מוחלטת, והכשירה את הקרקע למכות שבאו לאחר מכן.