האם הגיעה העת לעכב את משפט נתניהו בשל המלחמה?

כאשר אני מהרהר במציאות הישראלית הסוערת – לא כשופט מכהן מנהל דיונים, אלא כמי שכיהן למעלה משלושה עשורים על כס השיפוט – עולה בי שאלה עקרונית, קשה, רבת פנים וטעונה:
האם מוצדק לעכב את ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לאפשר לו לפעול בראש נקי וללא הסחות דעת משפטיות, לשם הכרעה מיטבית בניהול המלחמה? האם מציאות של מלחמה כוללת, חוצת חזיתות, אינה בגדר "כוח עליון" המצדיק עיכוב זמני חריג, אך הכרחי, של מהלך שגרתי במערכת המשפט?

שאלה זו אינה פוליטית, אלא משפטית-ערכית ממעלה ראשונה, ושומה עלינו להעמיד אותה לנגד עינינו בלי כחל וסרק.

נימוקים כבדי משקל בעד עיכוב זמני של ההליך:

מלחמה כ"כוח עליון" המחייב גמישות שיפוטית

ישראל נתונה בעיצומה של מלחמה מורכבת, ממושכת, המאיימת על מרקם קיומה, הן בגבולות והן בעורף. במצבים כאלה, בית המשפט רשאי להכיר בנסיבות חוץ-שיפוטיות כ"כוח עליון" המצדיק סטייה זמנית מהסדרים רגילים. לא מדובר בחסינות, לא בעיכוב הליכים מלא במובנו המשפטי, אלא בהתחשבות בתנאי קיום חריגים, המחייבים "יציאה מן הקופסא".

הצורך בראש ממשלה ממוקד פעיל ובלתי מוסח בניהול מלחמה

קבלת ההחלטות המדיניות-ביטחוניות מחייבת שיקול דעת נקי מהטרדות אישיות-משפטיות. הזמנת נאשם לבית המשפט, חקירות נגדיות, הכנה לדיונים ולראיות – כל אלה שואבים משאבים קוגניטיביים ורגשיים. כאשר מדובר בראש הממשלה המכהן, אין להתעלם מכך שהליך פלילי מתמשך עלול לשבש את ריכוזו ואת תפקודו כראש מערכת הביטחון הלאומי.