אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון, שוחח עם מיה זיו-וולף ורוני בר און ב-103fm על השיחות עם חמאס ומתווה וויטקוף, וקרא לישראל לסיים את המלחמה בעזה.
"אני לא בטוח שצפויות בשורות. יכול להיות שיגיעו להסכמה על עסקה, אבל זו לא העסקה שמדינת ישראל צריכה", טען. "מה זה מתווה וויטקוף? זה מתווה שישראל הכניסה לו לפה, הוא מתווה שמבטיח שהמלחמה לא נגמרת, ומדבר על החזרה של חצי מהחטופים וזה באמת דבר נורא, זה יימשך שישים יום, ואח"כ נדבר ואח"כ נמשיך להילחם".
אם כך, מי יכול לשנות את התמונה באופן גורף? בעיניי איילנד התשובה ברורה: "יש אדם אחד. נתניהו. טראמפ מעוניין בסיום המלחמה, אבל אני לא נכנס ליחסים ביניהם. בינתיים באופן פורמלי העמדה האמריקנית מקבלת לצערי את העמדה הישראלית ללכת לעסקת ביניים". לדבריו של איילנד, "המתווה הזה לא טוב לחמאס. הוא רוצה לסיים את המלחמה, ואם הוא לא מקבל את זה, למה לו לוותר על חטופים?".
הוא סבור כי הימשכות המלחמה גרועה גם לישראל: "יש אפשרות אחת – להמשיך להילחם בעזה כמה שיהיה, האפשרות השנייה היא לסיים את המלחמה בעזה תמורת החטופים, אבל לא רק. מאז שיצאנו למבצע 'מרכבות גדעון' נהרגו לנו יותר חיילים מאשר אותם עשרים חטופים שלמענם יצאנו למבצע".
הוא מנה את ההשלכות של הימשכות הלחימה לישראל: "בהמשך הלחימה – החטופים, אני לא יודע מה יהיה איתם, גם את החללים יהיה קשה להחזיר. מה שהמלחמה הזאת עושה לחיילי המילואים וגם לחיילי הסדיר – זו שחיקה גדולה מאוד. הם יותר שחוקים ממה שהצבא באופן פורמלי מעלה. את יחסי החוץ של ישראל אנחנו מבינים, וגם לא תהיה יכולת שיקום לישראל עד שנחזיר את החטופים".
אלוף (מיל') גיורא איילנד (צילום: יוסי אלוני)
הוא התייחס לאמירתם של התומכים בהמשך הלחימה: "יש מי שאומר שחמאס יתאושש, ובעוד שנה או שנתיים הם יעשו לנו את 7 באוקטובר שוב. השאלה היא מי יהיה השליט של עזה. נשיא מצרים אמר לפני שלושה חודשים – 'עליי', אבל ישראל התעלמה מהפנייה הזאת. ניתן היה לייצר מציאות של מדינות ערב עם מצרים, ירדן, סעודיה והאמירויות".
"ממה נבע הכוח שבנה את חמאס ב-15 השנים האחרונות? כסף"
גם אם לא יימצא גורם מדיני שיחליף את חמאס בעזה, איילנד סבור כי ניתן להחליש את כוחו: "ממה נבע הכוח שלו שבנה אותו ב-15 השנים האחרונות? כסף. איך הגיע אליו כסף? חלק ממה שישראל הסכימה שקטאר תעביר, מעמותות איסלמיסטיות, מחברות טורקיות בניהול חמאס, ממערכת בנקאית בשוויץ וגרמניה שמלבינה עבורם כספים ומביטקוין. אלה כל אלה קל מאוד לחסום". הוא הזכיר כי לפני שבע שנים, המדיניות הישראלית השתנתה: "ישראל ב-2018, מסיבות מאוד מוזרות שאולי קשורות בעקיפים בקטארגייט, הפסיקה להילחם בכספי טרור, זה הדבר".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.