ביום שישי, רגע לפני ערב תשעה באב, הלך לעולמו במפתיע אחד מאושיות ענף המזון והקמעונאות בישראל זקי שלום, ממייסדי ובעלי רשת חצי חינם. מותו של שלום, בן לדור הסוחרים הוותיקים, סימן את קצה של תקופה. תקופה שבה קמעונאות לא הייתה רק עסק אלא שליחות ציבורית.
חזון דיסקאונט לפני שהיה כאן מושג כזה
זקי שלום לא רק הקים רשת. הוא הקים מהפכה. הרבה לפני שמונחים כמו "דיסקאונט", "חוויית לקוח" ו"נאמנות צרכנית" הפכו לבאזז בשיח הכלכלי, שלום כבר עיצב בפועל את הקונספט שעתיד להפוך למודל לחיקוי: מחירים נמוכים, מחלקות עשירות, חנויות ענק, יחס אנושי, חוויית קנייה והכול באותה נשימה.
הוא לא חיכה שהצרכן יבוא אליו, אלא בא אל הצרכן. קשה לך להגיע לסופר? הנה אוטובוסים שיאספו אותך בחינם. אתה מתנייד עם קלנועית? חצי חינם תהיה נגישה וגם תעמיד לשירותך קלנועית לביצוע הקנייה. הילדים משתוללים בזמן הקניות? יש עגלות מיוחדות עבורם עם אטרקציות. זקי לא ניסה רק "למכור" אלא פתר בעיות.
מהשוק לחנויות הענק: כך נבנתה האימפריה
הרומן של משפחות שלום וקופרלי עם עולם הקמעונאות התחיל בבסטה של צבי קופרלי בשוק הכרמל. משם הדרך להקמת רשת מהפכנית הייתה אמנם ארוכה אך סדורה. בשנות ה־80 הפכו את המכולת הקטנה בחולון למרכול שהתמחה בחומרי ניקוי במחירים נגישים. מאוחר יותר הקימו את חנות הדיסקאונט הראשונה תחת השם "חצי חינם", מותג שמאז הפך לשם דבר.
לאחר מכן הגיעו החנויות הענקיות: חולון, ראשון לציון, פתח תקווה, הוד השרון והשנה השיקו את סניף רחובות. בסך הכול שמונה סניפים בלבד, אך כל אחד מהם גדול, עוצמתי, רווחי ומדויק. כזה שמגלגל לבדו מחזורים של מאות מיליוני שקלים בשנה.
דמות גדולה מהחיים על רצפת המכירה
שלום, שבחר להישאר תמיד מאחורי הקלעים ולהתרחק מאולפנים, מצלמות ורשתות חברתיות, חי את השטח. כל החלטה ברשת עברה דרכו. הוא ידע בעל פה את מחירי מאות המוצרים שלו ושל המתחרים. אנשי עסקים במעמדו ניהלו את עסקיהם ממגדלים ממוזגים. הוא, לעומתם, שתה קפה על ארגז פלסטיק, נכנס למחסן, דיבר עם לקוחות, טעם כל מוצר לפני שהכניס אותו למדף ואף נהג לפרוק משאיות בעצמו. כך הכיר מקרוב את נקודות הכאב של הלקוחות, העובדים והספקים.
האדם שהפך למחקר
זקי שלום היה לא רק סוחר, מנהיג ובעל חזון, אלא גם מקור השראה ומודל ללמידה. עבורי כמו גם עבור חוקרים וסטודנטים רבים בישראל וניתן לומר עבור כל קמעונאי במשק, תרבות הניהול שיצר, גישת השירות החריגה שלו, ודפוסי הצמיחה האחראית של הרשת שייסד, שימשו בסיס למחקרים, כתבות אקדמיות וניתוחים צרכניים. השטח היה המעבדה, והאדם זקי היה הדמות שהפכה את הקמעונאות מתחום מסחר יבש לתרבות חיה של שירות, נגישות, והתחדשות.
חזון עסקי שאינו כפוף לאגו
בשוק שבו כל רשת מודדת את עצמה במספר הסניפים ובכותרות בעיתון, זקי שלום בחר אחרת. הוא דגל בצמיחה זהירה, בשליטה מלאה, ללא התפשטות אגרסיבית. כל סניף שנפתח נבנה בקפידה, גם אם נדרשו לכך שלוש שנות הכנה כמו במקרה של הסניף ברחובות.
"האסטרטגיה שלי", אמר באחת הפעמים הבודדות שצוטט, "היא לא לצמוח בגלל אגו. אני לא רוצה להיות הכי גדול, אלא הכי נכון".
יחסים עם ספקים: בין נוקשות לאמון
בתעשייה הגדירו אותו כאדם של מילה אך גם כמנהל קשוח. שלום לא חשש להתעמת עם ספקים, להוריד מוצרים מהמדפים ולנהל מו"מ תקיף. היו שסיפרו על "מערב פרוע" ביחסי ספק־קמעונאי. אחרים טענו כי מדובר פשוט באדם שמנהל את עסקיו בקפדנות חסרת פשרות. כשמוצר לא עבר טעימה אישית הוא לא נכנס למדף. אך כשעבר היה שם כבר למחרת.
כך זכה שלום למעמד משמעותי בשוק גם עבור מי שמחזיק בכשישה אחוזים בלבד מהשוק אך זוכה ליחס כאילו הוא מחזיק בחצי ממנו. ספקים ידעו: מי שמקבל "כן" ממנו זכה. ומי שלא נכנס להקפאה.
רשת בלי שיווק, רק מהות
אחד הסודות הגדולים של חצי חינם נעוץ דווקא במה שאין בה. אין משרדי שיווק גדולים, אין מטות עתירי תקציב, אין יח"צ נוצץ. ובכל זאת, הרשת הצליחה לייצר תדמית של רשת נגישה, אמינה, כזו שמושכת צרכנים מתוך תחושת ביטחון ואמון ולא מתוך מבצע.
משפחה, מורשת והמשך הדרך
לצד פעילותו המקצועית היה זקי איש משפחה. בשנים האחרונות העביר את מושכות הניהול לבתו, אורית שלום בג, שצמחה מתוך העסק. אורית למדה מהטוב ביותר לא רק את הצד המקצועי אלא גם את הרוח: ראיית האדם, לא רק את הארנק.
סיום עידן אך לא סוף הסיפור
מותו של זקי שלום, ימים לפני תשעה באב, נגע בלבם של רבים בענף הקמעונאות ובציבור הרחב. מדובר באיש ששינה הלכה למעשה את הקמעונאות בישראל. הוא לא דיבר על חדשנות הוא יישם אותה, מתוך הלב.
זקי שלום ייזכר לא רק כאיש עסקים מבריק, כאדריכל חוויית הקנייה הישראלית וכקניין חריף. הוא ייזכר גם כאדם שהבין שלקוח הוא קודם כול אדם. כזה שחיפש מה באמת חסר לקונה ומצא דרכים מקוריות להשלים לו את החוויה.
