פקיסטן מפתחת טיל בליסטי בין-יבשתי בעל יכולת נשיאת ראש נפץ גרעיני שיוכל להגיע לארצות הברית, כך עולה מדיווחים של סוכנויות הביון האמריקאיות שפורסמו במגזין Foreign Affairs. התפתחות זו עשויה לשנות את מאזן הכוחות האזורי והעולמי ולהציב אתגרים חדשים בפני ארצות הברית והודו, זאת לאחר התקיפות ההיסטוריות שבוצעו נגד מתקני הגרעין באיראן בהוראת הנשיא דונלד טראמפ.
על פי הדיווחים, תכנית הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים של פקיסטן התגברה בעקבות העימות עם הודו בחודש מאי האחרון. בעוד שפקיסטן טוענת רשמית כי הארסנל הגרעיני שלה משמש אך ורק להרתעה מפני הודו, רשויות אמריקאיות חושדות כי פיתוח הטיל נועד להרתיע פעולות צבאיות אמריקאיות אפשריות – בין אם מדובר במתקפות מנע על מתקנים גרעיניים או במעורבות בסכסוכים בין הודו לפקיסטן. מדובר בשינוי משמעותי מתוכנית הטילים הקודמת של פקיסטן, שהתמקדה בעיקר באיומים אזוריים.
טיל בליסטי בין-יבשתי הוא מערכת נשק מתוחכמת המסוגלת לשאת ראשי נפץ גרעיניים למרחקים העולים על 5,500 קילומטרים. טילים מודרניים מסוג זה מצוידים לרוב במערכות MIRV (טיל מרובה ראשי נפץ) המאפשרות פגיעה במספר מטרות משיגור בודד. לפי הדיווחים, המדינות המחזיקות כיום בארסנל פעיל של טילים כאלה כוללות את ישראל, ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה, הודו וצפון קוריאה. עד כה, פקיסטן הייתה המדינה החמושה בנשק גרעיני היחידה ללא יכולת זו.
אם הדיווחים יתבררו כנכונים, הפיתוח עשוי לחייב שינוי מהותי במדיניות האמריקאית. כפי שציינו גורמים אמריקאים, אם פקיסטן תרכוש טיל בליסטי בין-יבשתי, לוושינגטון לא תהיה ברירה אלא להתייחס למדינה כיריבה גרעינית – אף מדינה אחרת עם טילים בליסטיים בין-יבשתיים שיכולים לכוון לארצות הברית אינה נחשבת ידידה.
עצרת תמיכה בצבא פקיסטן (צילום: רויטרס)
הדיווחים מצביעים על כך שהחיפוש של פקיסטן אחר יכולות טילים ארוכות טווח קיבל דחיפה מהקשרים ההדוקים שלה עם סין. בעוד שסין לא תמכה בגלוי בפיתוח הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים של פקיסטן, היא סיפקה באופן עקבי סיוע צבאי וכלכלי שייתכן ושיפר בעקיפין את תשתית הטילים שלהם. התמיכה הסינית עשויה לכלול אישור שבשתיקה לתוכניות כאלה, מה שעלול לסבך עוד יותר את המצב האסטרטגי עבור הודו וארצות הברית.
במשך עשורים, פקיסטן ראתה בארסנל הגרעיני שלה משקל נגד לעליונות של הודו בנשק קונבנציונלי. ההחלטה לפתח טיל בליסטי בין-יבשתי מייצגת הסלמה במרוץ החימוש באזור. על רקע החיכוך הגובר בין ארצות הברית למדינות חמושות בנשק גרעיני כולל רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן, הצטרפותה האפשרית של פקיסטן לקבוצה זו תסבך עוד יותר את המצב. האפשרות של תיאום אסטרטגי בין מדינות אלה מציגה תרחיש מדאיג במיוחד ליציבות העולמית.
חששות לגבי הבטיחות והשליטה בנכסים הגרעיניים של פקיסטן מטרידים זה מכבר את קובעי המדיניות האמריקאים. לאור ההיסטוריה של חוסר יציבות וקיומם של ארגוני טרור במדינה, כל הרחבה של היכולות הגרעיניות ארוכות הטווח מעוררת חששות מחודשים מגישה לא מורשית או פרצות אבטחה.
התפתחות תוכנית הגרעין של פקיסטן קשורה באופן בלתי נפרד למדען הגרעין שנחשב לאבי הפצצה הגרעינית הפקיסטנית, עבד אל-קדיר ח'אן. על פי דיווח ב-Middle East Eye, חאן, שנולד ב-1936 ומת בגיל 85, היה אחראי יותר מכל אדם אחר לפיתוח היכולת הגרעינית של המדינה. הוא ניהל רשת בינלאומית מתוחכמת וחשאית שסייעה לאיראן, לוב וצפון קוריאה בתוכניות הגרעין שלהן. ראש ה-CIA לשעבר ג'ורג' טנט חשב שחאן "מסוכן לפחות כמו אוסאמה בן לאדן", וראש המוסד לשעבר שבתאי שביט הצטער על כך שלא הרג אותו.
עבד אל-קדיר חאן (צילום: רויטרס)
ישראל, שמעולם לא הודתה בכך שהיא מעצמה גרעינית, השתמשה בניסיונות התנקשות ואיומים כדי לנסות לעצור את פקיסטן מלהפוך לגרעינית. בשנות ה-80 ישראל אף גיבשה תוכנית להפציץ את אתר הגרעין של פקיסטן בסיוע הודי – תוכנית שהממשלה ההודית נסוגה ממנה בסופו של דבר. על פי היסטוריונים, המוסד השתמש באיומים וניסיונות התנקשות בקמפיין כושל למנוע מפקיסטן לבנות את הפצצה.
ראש המוסד לשעבר שביט אמר שנים מאוחר יותר שאילו הבין את כוונותיו של חאן, היה שוקל להורות על חיסולו כדי "לשנות את מהלך ההיסטוריה". לדברי פרוז חאן, גורם לשעבר בתוכנית הנשק הגרעיני של פקיסטן, הישראלים "לא רצו שמדינה מוסלמית תחזיק בפצצה".
ההתקדמות הפוטנציאלית של פקיסטן ליכולת טילים בליסטיים בין-יבשתיים מצביעה על שינוי משמעותי באסטרטגיה הגרעינית שלה. ככל שמאזן הגרעין באסיה משתנה, סביר להניח שגם ארצות הברית וגם הודו יעריכו מחדש את המדיניות האסטרטגית שלהן. הופעתה האפשרית של פקיסטן כאיום גרעיני ארוך טווח מוסיפה חששות מפני האפשרות למלחמת עולם שלישית.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".