"האח הגדול" היקר, זו כבר לא טלוויזיה – זו התעללות בשלקה

יש פרקים ב"האח הגדול" שגורמים לך להתעצבן, יש כאלה שמצחיקים אותך, ויש כאלה שפשוט מכאיבים. אתמול קיבלנו את הסוג השלישי – ואולי הכי מסוכן מכולם. שלקה, הדיירת הצעירה בבית, עברה התמוטטות נפשית קשה מול המצלמות, וההפקה לא עצרה. להפך. היא הפכה את הקריסה שלה לסצנה המרכזית של הפרק.

הכל התחיל כששאלת טריוויה "תמימה" חשפה פרט שעד כה הוסתר מהדיירים: שלקה סיפרה לאיסקוב על שיחת "ריקוד הטנגו" של תרצה ושלה שעסקה איך לא בקשר של תרצה ואיסקוב, אותה שיחה שתרצה התחננה שתישאר חסויה. זה היה רגע של בגידה אמיתית, לא בין משתתפים במשחק אלא בין שתי חברות צעירות ששתיהן תלו זו בזו המון מהיציבות הרגשית שלהן.

מרגע הגילוי שלקה נשברת לרסיסים. וזה לא "משבר" טלוויזיוני שגרתי. זה בכי בלתי פוסק, קוצר נשימה, התקף חרדה של ממש. היא צורחת, נכנסת לחדר האח, צועקת "אני מחוסלת!", מטיחה בעצמה אשמות קשות, לא מצליחה לנשום. זו לא דרמה, זה מצב נפשי רעוע בשידור חי. וההפקה? מציבה את המצלמה במקום הכי קרוב שאפשר.

כשהיא אומרת ש"אהבה הרסה לה את החיים" וש"חשכה עליה האדמה" – ברור שמשהו עמוק נשבר. ושום רגע טלוויזיוני לא שווה את זה. אני חושב שהאח יודע ששלקה כבר נמצאת שבועות באזור נפשי מאוד רעוע, וההחלטה לחשוף את הסוד שלה היא לא פחות ממרושעת. ברור שהיו פה רגעים של טלוויזיה משובחת שתיזכר לדורות. אבל באיזה מחיר?

מה ששלקה עשתה זו טעות. טעות כואבת, אולי אפילו בגידה. אבל זו עדיין ילדה בת 19 עם נפש לא פשוטה, שמתרסקת מול כל עם ישראל, וההפקה ממשיכה כאילו כלום. מישהו פה צריך היה להגיד: "עוצרים הכל".

חברות שמתפרקת, ילדה שמתפוררת

השבר בין שלקה לתרצה הוא לא סיפור של "חוסר רגישות" אלא של אמון שנבגד ונשבר. תרצה, שנפגעה עד עמקי נשמתה, נוקטת קו חד וברור: היא לא סולחת. היא רותחת, והיא אומרת את זה. היא מאשימה את שלקה שפגעה לא רק בה אלא גם בארז, ובקשר העדין שנרקם ביניהם.

הסצנה בה תרצה הולכת לחפש את שלקה, ומוצאת אותה מסתגרת בשירותים ובוכה, ואז מתעמתת איתה תוך כדי שההתקף רק מחריף, היא מהקשות שנראו בתולדות הפורמט. תרצה כועסת ואני מבין את מעשיה, אבל היא רק החריפה את המצב. היה יותר רגיש מצידה לחכות שגובה הלהבות ירד ואז לתת לשלקה בראש. וזו כבר לא שיחה. זו זעקה. שלקה בורחת מהחדר, לא מסוגלת יותר לשמוע. ואין שם אף מבוגר אחראי לעצור אותה.

שני, המזוודה וחבורת בית שמאי

ובזמן שכל זה קורה, האח הגדול נותן לקבוצה הכחולה הזדמנות לזכות בסכום של 50,000 שקלים. בתוך אחת מהמזוודות שמפוזרות בבית מסתתר הכסף. כל דייר בוחר מזוודה, והם צריכים לנחש למי נפל המזל.

שני קיבלה את הכסף והפכה את המשימה הזו לקרב מוחות מתוחכם. היא לא שיקרה, היא אמרה שהיא "נשבעה בילדים שלה", אבל לא נשבעה בהם בפועל. היא בעצם שיחקה עם המילים וגם ניסתה להעביר חשד לדיירים אחרים בבית. הדיירים לא עלו עליה, והיא הצליחה לקחת את הכסף במהלך מתוחכם למדי.

התגובה בבית? היסטריה. כולם צורחים עליה, מאשימים אותה בשבועת שקר, מצקצקים בצביעות מטורפת. איסקוב מזדעזע ("אמא נשבעה בילדים שלה!"), יוכי צורחת, מאי יוצאת עליה. כאילו לא כל אחד שם משתמש בשבועה כשהיא משרתת אותו או מקלל סתם כי בא לו. אפשר לחשוב שכולם פה כוהנים בבית המקדש, ושלשבועה יש תוקף חוקי בארץ. חמודים, התעוררו! כל מי שהיה מקבל את המזומנים היה עושה הכל כדי לשמור עליהם, ומי שאומר אחרת מ-ש-ק-ר. ברור ששורף להם ששני זכתה בשני פרסים משמעותיים (כסף ורכב), אז אני מציע – למרוח בפנטן!

שני מנסה להסביר. היא פשוט חכמה מהם, וזו בדיוק הסיבה שהם כל כך כועסים. זה לא על השבועה, זה על זה שהיא שוב ניצחה (פעמיים). דיירים חמודים, הקנאה עושה קמטים וחבל אחר כך על הקרמים שמרחו עליכם נותני החסות…

ובינינו? היא צדקה. זו משימה. מותר לשקר. האח הגדול אמר את זה במפורש. וכל השאר פשוט שטויות. בהמשך, שני מסיחה את דעת הבית בעזרת ריב עם מאי על מטלות. היא מצליחה בעזרת העימות הממוחזר הזה לגרום לכולם לשכוח ממשבר השבועות והמזוודות שזה עתה קרה – אישה חכמה, כבר אמרנו?

אחרי הקורס בהתרת נדרים

הפרק של הערב הוא לא עוד פרק ב"האח הגדול". הוא גבול. הוא תמרור אזהרה. הוא עדות לכך שאנשים אמיתיים נפגעים בריאליטי ולא תמיד יש מי שיגן עליהם. האח הגדול חייב היה להוציא את שלקה מהבית, ולו לכמה שעות, גם אם רק כדי לשמור על שפיותה. זה כבר הופך לעניין של בריאות נפשית. וכשהיא נקרעת מול המצלמות זו לא טלוויזיה טובה. זו התעללות.