מהרגע הראשון, "גיא צלמוות" מאותת ש"האחרונים מבינינו" מגיעה לאירוע בצורה שונה מכפי שהוא מתרחש בחומר המקור. המשחק מעכב את סיפור הרקע של אבי כדי שהמשתמשים יוכלו לגלות את המידע הזה בזמן שהם משחקים הן כאבי והן כאלי בנקודות שונות, ואילו העיבוד הטלוויזיוני משלב חומר חדש כדי ליצור אמפתיה לדמות מוקדם יותר.

אחד מהשינויים הללו הוא סצנת חלום שפותחת את הפרק השני. אבי העתידית פוגשת את עצמה הצעירה במסדרון בית החולים של הגחליליות בסולט לייק סיטי, מיד אחרי הטבח של ג'ואל. היא מנסה להזהיר את עצמה על מה שיקרה אם היא תיכנס לחדר שבו אביה שוכב מת.

"זה פשוט מגלם את כל מה שהיא מרגישה לטובת הסצנה שבאה אחר כך", מסבירה דיוור, שמעולם לא שיחקה כנגד עצמה לפני כן. "היא כל כך רוצה את חייה הישנים בחזרה. היא כל כך רוצה שהמצב לא יהיה כפי שהוא".

מייזין גם כתב מונולוג לדיוור שאינו במשחק הווידאו. בדקות שלפני שאבי הורגת את ג'ואל, היא מספרת לו על כל מה שמעיק עליה. בעיני מייזין, סוג כזה של המצאה, של מילוי הפערים בסיפור המשחק, הוא החלק הכיף בעבודה שלו.

"זה באמת רק לדמיין כמה היא כועסת וכמה היא פגועה, אבל גם כמה היא צודקת בעיני עצמה", הוא מסביר. "מה שחשוב לה להעביר הוא שמה שהוא עשה היה לא בסדר. נקודה. אשם. נידון למוות. אין ויכוח. אין דיון. שום דבר. אני באמת אוהב איך פדרו גילם את הקבלה הזו שם.

"האמת היא, מה שהוא עשה הוא מה שהיא עושה עכשיו. אנחנו הורגים למען האנשים שאנחנו אוהבים. לג'ואל יש חוויה שלא לאלי ולא לאבי יש – ואנחנו הולכים לחקור את זה יותר בעונה – וזאת החוויה של לאהוב ילד, שזה שונה מלהיות ילד ולאהוב הורה".

שני שינויי סיפור מאסיביים נוספים מספקים גוונים שונים של הסיפור שהגיימרים הכירו פעם. במשחק המקורי היה זה אחיו של ג'ואל, טומי, שנמצא איתו בהיתקלות עם אבי, ובהמשך מוכה ומאבד את הכרתו כשההכאה מתחילה. בסדרה, דינה, אהבתה של אלי, ממלאת עכשיו את התפקיד הזה.