קרייג מייזין ("צ'רנוביל") וניל דרוקמן (יוצר המשחק), יוצרי הסדרה, ממשיכים את הנאמנות לקו העלילה של המשחק. הגיימרים שבינינו מבינים היטב את המשמעות של השורה הזאת לגבי ההתרחשויות של העונה, אבל גם מי שלא שיחקו בו מעולם יבחינו היטב בשינוי בהלך הרוח. מהיצמדות לחיים באמצעות אהבה, "האחרונים מבינינו" הופכת את המשוואה חלקית על פיה: מה שמגדיר לא מעט מהגיבורים והנבלים הפעם הוא דווקא נקמה בוערת, אלימות שממלאת את החור הגדול שיצר האובדן. השינוי הזה מערער את הקרקע מתחת לרגלי הדמויות ודורש מהן לקבל החלטות, שבחלק מהמקרים לוקחות אותן לכיוון ההפוך מזה שהלכו בו עד כה.

השינוי הבולט ביותר הוא של אלי. אף שהקשר עם ג'ואל ממשיך להיות זה שמגדיר את התפתחות העלילה כולה, הריחוק ממנו מאפשר לה למצוא את עצמה בזוגיות חדשה. לא עוד דמות אב, אלא אהבה רומנטית, מישהי לחיות לצדה ועבורה. מרסד זוהרת כבר מההתחלה כדינה, שמשמשת כאנטיתזה לאלי: מוחצנת ובטוחה בעצמה, מי שמתנהלת ברציונליות על פני האימפולסיביות המתפרצת שמגדירה כמעט כל צעד או מילה שיוצאת לאלי מהפה. החיבור הזה מאזן וטבעי על הדף, אבל הכימיה ביניהן על המסך מאפשרת לו לגדול באופן טבעי ויפה. הוא פותח פתח להתבגרות שונה מזו שראינו עד כה, כולל שימוש חכם ורגיש במוזיקה כאמצעי לפתוח את המגננות סביב אלי. הוא בעיקר מייצר סיבות חדשות לחיות ולשרוד עבורן.

אלא שיש בבחירה הזו גם חיסרון ברור: צמצום הקשר בין אלי לג'ואל. אמנם הסדרה עובדת בחוכמה כדי לשמר אותו בשלל דרכים, כולל פרק נהדר שמגולל את מה שעבר עליהם בחמש השנים שעברו מאז שפגשנו אותם לאחרונה (כל שבעת פרקי העונה נשלחו מראש לטובת הביקורת). ובכל זאת, החיסרון הזה ניכר דווקא מפני שהוא הגיוני להתפתחות של אלי כדמות. הצורך להגדיר את עצמה כאדם בוגר ונפרד מג'ואל, נוגע שוב ושוב בדברים שלמדה ממנו, אבל גם סותר לא מעט מהם. "האחרונים מבינינו" בעצם מכריחה אותנו לעבור את התהליך של אלי: למצוא דרכים להתאהב מחדש, סיבות חדשות לרצות בטובתם של הגיבורים, גם כשהם מאתגרים את מה שאהבנו בהם מלכתחילה.

זאת דרך אמיצה לספר סיפור והיא ראויה לשבחים, גם ברמת הרעיון וגם ברמת הביצוע. כך זה גם עם אבי, דמות נבל שמערערת כל הזמן את תפיסת הנבל. הנקמה שלה לא רק לגיטימית, אלא גם מתחברת במדויק לשיטת הזוגות של "האחרונים מבינינו". האדם הקרוב ביותר אליה נלקח ממנה באקראיות שכבר בזמן אמת נראתה אכזרית, והצורך שלה באיזון המשוואה הוא בדיוק מה שאלי הייתה מבקשת לעשות במקרה הפוך. עוזרת לכך בוודאי העובדה ששתיהן דומות, גם במראה אבל גם באופיין, כך שהן מהדהדות את הטוב והרע באופן שמציב מראה בפני אלי.