תמר לוי, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הזהירה אתמול בדיון בוועדת הכספים של הכנסת מחריגה ממסגרת הגירעון בתקציב 2025, על רקע התמשכות המלחמה.
לוי אמרה כי "הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות בקצב גבוה שיקשו לעמוד במסגרות התקציב, ולא כולן קשורות בלחימה. הבאנו תקציב עם גירעון של עד 4.9%, שמורכב מ־4.7% ורכיב חירום של 0.2%. 0.2% שווים 4.2 מיליארד שקל". לדבריה, "את רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש מוועדת הכספים. זה מורכב מפינוי התושבים שהוארך בתחילת השנה ל־1 במרץ וממבצע מרכבות גדעון. בקרוב נפנה לוועדה, ויהיה צורך בתוספת 1.1־1.2 מיליארד שקל".
"הוצאות מערכת הביטחון גבוהות ממה שהערכנו כשהבאנו את התקציב לאישורו", הוסיפה. "הרכיב המשמעותי הוא עלויות המילואים. ככל שמצב המלחמה יימשך, העלויות יהיו גבוהות יותר. יש בתקציב החירום רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך, ואני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים".
באוצר אומרים, עם זאת, כי "אם תחזית ההכנסות ממיסים העדכנית אכן תתרחש ייתכן שהגירעון ירד מתחת ל־4%. אולם יש שני מרכיבים שמשפיעים יותר, המלחמה והתמשכותה וההתקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון מוציאים בקצב מאוד גבוה – שיקשו לעמוד במסגרת תקציב הנוכחי".
בדיון התברר שישנה מחלוקת בין האוצר לבין מערכת הביטחון בעניין הקיצוץ בעלויות ומציאת מקורות למימון המבצע ברצועה. השאלה היא האם עלות התוספת תגיע ממשרד הביטחון או מסעיף הרזרבה לתקציב.
ח"כ אורית פרקש הכהן (צילום: Hadas Parush/Flash90)
דברי הבכירה באוצר נתקלו בביקורת חריפה מצד חברי האופוזיציה בוועדה. ח"כ אורית פרקש־הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: "אני רוצה לתבוע את כבוד הוועדה. מילא ששר האוצר כבר לא מגיע, אולם לא ייתכן שאגף התקציבים מגיע לפה בלי מצגות ובלי מספרים בדיון על עלויות מלחמה".
לדבריה, "כבר בסוף שנת 2024 נאמדו עלויות המלחמה ב־141.6 מיליארד שקלים. אני לא צריכה לשמוע את אגף התקציבים שיספר לי שהתמשכות המלחמה תגדיל את הגירעון. הייתי רוצה לקבל היום מספרים. תנו לי תרחישים – כמה עולה חודש מלחמה? זה לא סוד. אז תגידו שאתם לא רוצה לתת". נציגי אגף התקציבים הודו שאם המבצע יימשך עוד שבועות ספורים, כל הרזרבה בשווי 3 מיליארד שקלים שהקצו בתקציב תיגמר. בעקבות המהומה שנוצרה דרש יו"ר הוועדה משה גפני להוציא את חברת הכנסת בקריאה שלישית.
בתוך כך: נודע כי כלכלני ארגון OECD הורידו את תחזית הצמיחה לישראל בשנתיים הבאות. בארגון צופים שהמשק יצמח ב־2025 ב־3.3% וב־4.9% ב־2026. הורדת תחזית הצמיחה תואמת הורדות אחרות שהיו בחודש האחרון. הוסבר ש"הגידול בסיכונים והסכסוכים האזוריים עלולים לגרום לצמצום הפעילות הכלכלית, ולהגדלה משמעותית של הגירעון בתקציב".
חשש נוסף, בעיקר לפגיעה בהייטק, נוגע ל"העמקת התסיסה החברתית ביחס לרפורמה המשפטית, במיוחד אם היא תוביל להגירה של עובדים בעלי כישורים גבוהים".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.