Connect with us

חדשות בעולם

האדמה רועדת, החונטה מפציצה: הטרגדיה הכפולה של מיאנמר

Published

on




מספר ההרוגים ברעידת האדמה העוצמתית שפקדה את מיאנמר שלשום (ו') עלה ל-1,700, אך המכון הגיאולוגי האמריקאי מעריך כי המספר הסופי עלול להגיע אף ל-10,000 קורבנות, בעוד מאמצי החילוץ נתקלים בקשיים רבים בצל המלחמה האזרחית במדינה והפצצות צבא החונטה שנמשכות גם לאחר האסון.

מלחמת אזרחים בצל אסון טבע רעידת האדמה, בעוצמה 7.7 בסולם ריכטר, הייתה לחזקה ביותר שפקדה את מיאנמר במאה האחרונה, וגרמה להרס נרחב בעיר מנדליי ובאזור סגאינג הסמוך למוקד רעידת האדמה. לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה החונטה הצבאית (שלטון צבאי שתפס את השלטון במיאנמר בהפיכה צבאית שהתרחשה בפברואר 2021), נפצעו כ-3,400 בני אדם וכ-300 נוספים מוגדרים כנעדרים ארגון המורדים הגדול "ממשלת האחדות הלאומית" (NGU), הכריז על הפסקת אש חלקית למשך שבועיים באזורים שנפגעו כדי לאפשר הגעת סיוע, אך צבא החונטה המשיך בהפצצות. לדברי השליח המיוחד של האו"ם למיאנמר, טום אנדרוז, בראיון ל-BBC, " מדהים שצבא מיאנמר ממשיך להטיל פצצות בזמן שעדיין מנסים להציל אנשים אחרי רעידת האדמה".

פליטי רוהינגה במיאנמר (צילום: רויטרס)
פליטי רוהינגה במיאנמר (צילום: רויטרס)

הסיוע מגיע באיטיות, וחשש לעשרות אלפי הרוגים המכון הגיאולוגי של ארה"ב (USGS) הזהיר היום כי לפי מודל החיזוי שלו, יש סיכוי של 35% שמספר ההרוגים האמיתי יהיה בין 10,000 ל-100,000 איש, והנזק הכלכלי עלול לעלות על התוצר המקומי הגולמי של המדינה. מאז רעידת האדמה ביום שישי פקדו את האזור רעידות משנה רבות, כשהחזקה בהן בעוצמה 6.7, כפי שדווח בבלומברג.

האו"ם מזהיר כי מחסור קריטי בציוד רפואי מקשה על הטיפול בפצועים. "מחסור חמור בערכות טראומה, שקיות דם, חומרי הרדמה ואמצעי עזר מסבך את מאמצי הסיוע", דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA). עדויות מהשטח מתארות תמונת מצב עגומה. "גופות עדיין לכודות תחת ההריסות, ואלה שחולצו נותרו ללא קבורה, מפיצות ריח רע שמהווה סיכון בריאותי חמור", מסר ארגון Sagaing Federal Unit Hluttaw (רשות אנטי-משטרית), ל-CNN.

עולם שלישי בעידן מודרני

סיוע בינלאומי מול בידוד צוותי חילוץ וסיוע ממספר מדינות, ביניהן סין, רוסיה, הודו, סינגפור, ומלזיה, הגיעו למיאנמר. סין הייתה הראשונה לשלוח צוות חילוץ והבטיחה סיוע הומניטרי בסך 13.8 מיליון דולר. בריטניה, אירלנד ואוסטרליה הודיעו על חבילות סיוע בסך למעלה מ-20 מיליון דולר, והאו"ם התחייב לסיוע מיידי של 5 מיליון דולר. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגדיר את רעידת האדמה כ"נוראית" והבטיח לשלוח סיוע אמריקאי. בנמל התעופה הבינלאומי שבנייפידאו בוצעו תיקוני בזק, במטרה לאפשר נחיתת מטוסי סיוע, כך שכבר הגיעו חמישה מטוסים מהודו, לרבות יחידת בית חולים שדה של צבא הודו המונה 118 אנשי צוות, שנמצאת בדרכה למנדליי, כפי שדווח בבלומברג.

כותרת ביניים: גם בבנגקוק: סימני חיים מתחת להריסות בבירת תאילנד, מאות קילומטרים ממוקד רעידת האדמה, התמוטט בניין בן 30 קומות שהיה בשלבי בנייה. לפי דיווחי התקשורת הזרה, לפחות 18 בני אדם נהרגו בבנגקוק, מתוכם 11 כתוצאה מקריסת הבניין, ו-78 מוגדרים כנעדרים. הבוקר דווח על "סימני חיים" מתחת להריסות, כאשר כלבי גישוש וסורקי חום זיהו אדם חי. חקירה בעניין קריסת הבניין החלה, וראשת הממשלה התאילנדית, פאטנונגטאן צ'ינוואט, הבטיחה תוצאות תוך שבוע.

מדוע הייתה רעידת האדמה כה הרסנית?

מדענים שדיברו עם ה-CNN הסבירו כי הסיבה לעוצמת ההרס הגדולה נעוצה במספר גורמים גיאולוגיים מכריעים. ראשית, רעידת האדמה התרחשה לאורך קו שבר ('העתק', קרי: שבר גיאולוגי שתזוזתו גורמת לרעידות אדמה), הידוע בשם "העתק סגאינג", שהוא סדק גיאולוגי גדול החוצה את מיאנמר מצפון לדרום. בהעתק זה, שני לוחות טקטוניים גדולים נעים זה לצד זה בתנועה אופקית, תופעה המכונה "העתק אופקי-חלקי (strike-slip fault). מה שהפך את הרעידה למסוכנת במיוחד היה עומקה הרדוד – רק כ-10 קילומטרים מתחת לפני הקרקע.

לדברי המומחים, ככל שרעידת אדמה מתרחשת קרוב יותר לפני השטח, כך האנרגיה המשתחררת ממנה מתפזרת פחות ופוגעת בעוצמה רבה יותר בכל אשר על פני האדמה. בריאן בפטי, מומחה לרעידות אדמה מהסקר הגיאולוגי הבריטי (British Geological Survey), הסביר בראיון ל-CNN כי בחלק מהאזורים, הרעידה גרמה לתזוזה של הקרקע בכחמישה מטרים במשך כדקה אחת בלבד – תנועה עצומה שמעט מבנים יכולים לעמוד בה. גורם נוסף שהוביל לתוצאות החמורות וההרסניות היה שיטות הבנייה באזור: "רוב המבנים באזור בנויים מעץ או מלבנים שאינן מחוזקות", ציין בפטי, "משכך, הם פגיעים במיוחד לנזקי רעידות אדמה". בניגוד למבנים מודרניים במדינות מפותחות שנבנים לפי תקנים עמידים לרעידות אדמה, מבנים אלה קורסים בקלות יחסית.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs

Published

on

דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs

Continue Reading

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים