השבוע ציין הנשיא טראמפ 100 ימים לנשיאותו. "מעריב" שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, כיצד ניתן להגדיר תקופה זו ומה ההשפעות של מדיניותו על הזירה הגלובאלית, המזרח התיכון וישראל.

לדברי ד"ר הר-צבי, "טראמפ חזר לבית הלבן לכהונה שנייה בסערה, תוך שהוא מבטיח לחולל שינויים יסודיים בזירה הפנים אמריקנית ובזירה הגלובאלית, כמו גם במערכת הקשרים של ארה"ב עם בעלות בריתה ויריבותיה. די ברור, כי טראמפ נחוש להטביע את חותמו ההיסטורי, תוך נכונות לשנות את כללי המשחק וליצור כאוס, גם במחיר משברים חוקתיים ועימותים עם בעלות בריתה של ארה"ב".

"כך למשל, טראמפ מרבה להשתמש ביכולתו להוציא צווים נשיאותיים, שמאפשרים לו לעקוף את תהליכי החקיקה המורכבים בקונגרס, למרות הרוב שהמפלגה הרפובליקנית נהנית ממנו בשני הבתים, כדי לקדם את מדיניותו, ועד כה פרסם יותר מ-140 צווים, ממוצע של יותר מצו אחד ביום".

הוסיף לומר כי "חלק מהצווים כבר נפסלו בבתי המשפט בשל פגיעה בזכויות הפרט, באופן שהוביל את טראמפ להשתלח בשופטים, גם כאלו הנחשבים כשמרנים. ניכר גם, כי טראמפ מייחס חשיבות מיוחדת לנאמנות אישית, ולא בכדי הוא מינה את חברו, סטיב וויטקוף, להוביל את המגעים המורכבים עם רוסיה, איראן וחמאס. הרושם הוא שוויטקוף א-פורמאלי הוא למעשה האדם השני בחשיבותו בבית הלבן".

"מטבע הדברים, טראמפ מייחס חשיבות רבה לסוגיות כלכליות ואחת המטרות המרכזיות שלו בזירה הגלובאלית היא לשנות את מאזני הסחר של ארה"ב עם מדינות", אמר והוסיף "שנתפסים על ידו כלא הוגנים ולצמצם את היקפי הסיוע הביטחוני של ארה"ב. זאת, בין היתר, כדי שארה"ב תוכל למקד את מירב המשאבים והתשומות בתחרות הכלכלית והטכנולוגית הגוברת עם סין".

"לשם כך, טראמפ אינו מהסס לנצל את עוצמתה של ארה"ב ואת התלות של מדינות רבות בסיוע הביטחוני והכלכלי שלה, כדי לקדם את מדיניותו. זאת, בהתאם לתפיסת עולמו כאיש עסקים כי כדי להשיג את העסקה הטובה ביותר יש להפעיל את כל אמצעי הלחץ העומדים לרשותך על הצד השני".

"למעשה, ניכר כי מבחינת טראמפ כמעט כל האמצעים מקדשים את המטרה" קבע. "התביעות מפנמה ומדנמרק, ואולי יותר מכל ההשפלה הפומבית שעשה לנשיא וולודימיר זלנסקי, ממחישים את שיטת הפעולה הכוחנית שלו. הזיגזוג בנושא המכסים עשוי לשקף הלכה למעשה את תהליכי קבלת ההחלטות שלו. מצד אחד, החלטה שנתפסה על ידי רבים כשגויה ופזיזה ואף הובילה לסערות בשווקי ההון, אך בה בעת נכונות לשנות את ההחלטה ולא לדבוק בה בכל מחיר, כדי למזער נזקים".

עוד הוסיף ואמר: "כאשר אנו בוחנים את ההישגים של טראמפ במזה"ת, הרי ניכר כי לעת עתה אלו מוגבלים. גולת הכותרת היא ההסכם שנחתם עוד לפני כניסתו לבית הלבן להחזרת 33 חטופים וחטופות. המדיניות של טראמפ תעמוד למעשה למבחן במהלך החודשים ואף השבועות הקרובים".

"כך למשל, האם הוא אכן יצליח לקדם עסקת גרעין 2.0 עם איראן שתבטיח כי היא לא תוכל להשיג נשק גרעיני, ובה-בעת להימנע ממהלך צבאי, שדי ברור שהוא מסתייג ממנו? האם הוא יצליח לקדם עסקה שתוביל להחזרת 59 החטופים ולסיום המלחמה בעזה, שמהווה תנאי הכרחי לקידום תהליכי הנורמליזציה עם סעודיה?"

"בהקשר זה, ניכר כי טראמפ מייחס חשיבות רבה לביקור הקרוב שלו במפרץ בעוד כשבוע וחצי, במהלכו יבקר בסעודיה, קטר ואיחדו האמירויות" טען. "לתפיסתו, הביקור מהווה הזדמנות לחתום על הסכמים בילטראליים בתחומים ביטחוניים, מסחריים ואנרגטיים, בהיקפים העשויים להגיע למאות מיליארדי דולרים".

עוד הוסיף ואמר: "מבחינת ישראל, המדיניות של טראמפ טומנת בחובה הזדמנויות רבות, אך גם סיכונים. כך למשל, האם יושג הסכם גרעין מקיף שיסיג שנים רבות אחורה את היכולות שאיראן צברה או הסכם מדולל שרק יידחה את ההתמודדות עם פרוייקט הגרעין במספר שנים? האם ההסכמים שטראמפ עשוי לחתום במפרץ יעמעמו את המוטיבציה שלו לקדם את הסכם הנורמליזציה ההיסטורי בין סעודיה לישראל?".

"ההודעה הפומבית של טראמפ על פתיחת שיחות גרעין עם איראן, בנוכחות ראש הממשלה נתניהו, מלמדת על הפערים בין השניים וכי טראמפ נחוש לממש את מדיניותו, שבמרכזה קידום הסדרים מדיניים, ולהימנע ככל שניתן מהיגררות למערכה צבאית רחבה".

לסיום, אמר: "מכל מקום, לישראל יש הזדמנות להשתלב במהלכים האזוריים הרחבים שמוביל טראמפ. הדרך לכך עוברת בראש ובראשונה בסיום המלחמה בעזה, שתסלול את הדרך להחזרת 59 החטופים".

"זו חייבת להיות מטרת העל המיידית והדחופה ביותר של מדינת ישראל כחובה הומניטארית, מוסרית ולאומית. במימד הרחב יותר, סיום המלחמה עשוי לייצר את התנאים לקידום הסכמים חסרי תקדים עם מדינות בעולם הערבי והמוסלמי, שיצעידו את ישראל בנתיב של עוצמה אסטרטגית כוללת".