בזמן שהנשיא טראמפ פותח את סבב ביקוריו המחודש במפרץ הפרסי, ישראל מגלה שהמזרח התיכון של 2025 אינו דומה לזה שהכירה. כללי המשחק משתנים: עסקים לפני מדיניות, השקעות לפני בריתות, ואינטרסים קודמים לנאמנות. טראמפ שב לאזור, אך ישראל אינה כלולה במסלולו ולא במקרה.
ב-14 בספטמבר 2019, מתקפה משולבת של טילים ומל"טים פגעה במתקני הנפט במזרח בסעודיה, והשפיעה באופן דרמטי על שוק האנרגיה העולמי. החות'ים קיבלו אחריות, אך מומחים אמריקאים וסעודיים זיהו את טביעות האצבע האיראניות.
יוצר העצר הסעודי מוחמד בן סלמן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מאי 2025 (צילום: רויטרס)
ומה עשתה ארצות הברית? הנשיא טראמפ הכריז תחילה כי ארצות הברית "נעולה וטעונה" (locked and loaded), אך במהרה חזר בו ואמר: "זו הייתה מתקפה על סעודיה, לא עלינו. אנחנו לא רוצים להיכנס למלחמה".
האמירה המפתיעה הזו ביטאה שינוי עמוק בתפיסת המחויבות האמריקאית לבעלות בריתה. סעודיה הבינה את המסר: אף שאין לה ברית הגנה רשמית עם וושינגטון, היא סמכה על כך שהשקעותיה, שיתוף הפעולה הצבאי והאינטרסים המשותפים יספיקו כדי להבטיח תמיכה. הם לא.
בתגובה, פתחה הממלכה במהלך של דטאנט עם איראן – מהלך שנראה בלתי מתקבל על הדעת רק שנים ספורות קודם לכן – והובילה, בתיווך סין, לחידוש היחסים הדיפלומטיים ב-2023, וזמן קצר לאחר מכן גם להפסקת אש מול החות'ים, איתם ניהלה מלחמה מאז 2015.
כעת, ישראל ניצבת בפני סצנה דומה. טראמפ הכריז זה מכבר על הפסקת אש עם החות'ים, שמטרתה להפסיק את התקיפות על נתיבי השיט של ארצות הברית ובעלות בריתה בים האדום. ישראל לא נכללה במהלך – לא בתיאום, לא בהצהרה ולא בהבנות. זמן קצר לאחר ההכרזה נורה טיל בליסטי לעבר ישראל, והאירוע לא טרף את הקלפים מבחינת וושינגטון.
תקיפה בצנעא בתימן – ישראל נותרה לבד? (צילום: רשתות ערביות)
העובדה שטראמפ מדלג על ישראל בסבב הביקורים הנוכחי שלו באזור ממחישה את סדרי העדיפויות. המרכז הגאו-פוליטי עובר למפרץ. טראמפ פתח את ביקורו ב-13 במאי בסעודיה, ישתתף בפורום ההשקעות הסעודי-אמריקאי, ימשיך לפסגת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, ויבקר גם בקטר ובאיחוד האמירויות. בכל אחת מהתחנות ממתינות עסקאות ענק: סעודיה מבטיחה השקעות של 600 מיליארד דולר בארצות הברית, האמירויות התחייבו ל-1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב, וקטר צפויה להודיע על עסקה לרכישת כ-100 מטוסי נוסעים מחברת בואינג. הביקור מתרכז בעסקים – לא במדיניות.
גם סוגיות ביטחוניות עוברות "עיבוד כלכלי". הסכם הפסקת האש עם החות'ים, למשל, אינו כולל את ישראל. טראמפ הבהיר שמדובר בהבנות שמגינות על אינטרסים אמריקאיים בלבד. החות'ים, מצידם, מיהרו להבהיר שההבנות אינן חלות על יעדים ישראליים. גם ההקלה ההומניטרית בעזה, שוושינגטון מנסה לקדם מול ישראל, נשקלת בעיקר ככלי להרגעת הזירה – לא ממניעים ערכיים או אסטרטגיים.
במקביל סעודיה ממשיכה לדחוף להסכם גרעין אזרחי, וארצות הברית מאותתת לראשונה שהיא מוכנה לכך, גם ללא קשר להסכם נורמליזציה עם ישראל. ממשל טראמפ אף מבקש להפריד את המסלול הגרעיני הסעודי מהסוגיה הפלסטינית.
לצד הדגש הכלכלי, טראמפ מגיע למפרץ כשהוא מצוי בעיצומו של משא ומתן עם איראן בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין שלה. אך בניגוד לעבר, הפעם רוב מדינות המפרץ – למעט בחריין – חידשו את יחסיהן הדיפלומטיים עם טהרן, ואינן תובעות צעדים חריפים נגדה. אף שהן עדיין מבקשות לרסן את הפעילות האזורית והגרעינית של איראן, הן מזהירות מפני פעולה צבאית – בוודאי ישראלית – שתחבל ביציבות שהן שואפות לבסס. טראמפ, בהתאם, מנסה לקדם הבנות עם טהרן תוך תיאום עם סעודיה, האמירויות וקטר – אבל לא עם ישראל.
מה על ישראל ללמוד?
אמריקה בוחרת את הקרבות שלה, וטראמפ רואה בבעלות בריתו שותפים עסקיים. אם בעבר היה נדמה שישראל נמצאת בקטגוריה שונה – הרי שכעת ברור: כל עוד אינטרס אמריקאי ישיר אינו מעורב, המחויבות נחלשת.
סעודיה הגיבה באיפוק אסטרטגי – לא ברגש. במקום לדרוש תגמול או נקמה, היא הבינה את כללי המשחק ופעלה לחזק את עצמאותה האזורית. ישראל, אם תבחר להגיב בזעם בלבד, תפסיד את ההזדמנות להגדיר מחדש את מקומה.
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו (צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
ישראל לא תוכל להשתלב בפרויקטים כמו מסדרון הסחר האזורי (IMEC) אם לא תציע יציבות. במציאות שבה שיקולים כלכליים וגאו-פוליטיים משתלבים זה בזה, לא מספיק להסתמך על כוח צבאי בלבד – גם לעוצמה צבאית יש מגבלות אם היא אינה מלווה ביציבות מדינית וכלכלית.
אירועי 2019 ו-2025 מצביעים על תהליך – לא על חריגות. טראמפ מבהיר: בריתות אינן חוזים, ונאמנות נמדדת לפי אינטרסים ברורים. ישראל עומדת בפני הכרעה: להמשיך ולדבוק בתחושת חסינות מדינית שכבר אינה תקפה, או להסתגל למציאות שבה מעמדה אינו מובן מאליו. הלקח הסעודי מ-2019 אינו רק אזהרה – הוא מדריך פעולה. על ישראל לנהוג בתבונה.
ד"ר אלעד גלעדי מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ
מתמודד חדש בזירה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שיתף בפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ', בפרק שפורסם הערב (שלישי), שהוא מעוניין להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. "הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש – אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר. "אני לא רואה אותו כפוליטיקה. צריך שהוא יוגדר אחרת. זה תפקיד מנהיגותי – ולא בהכרח פוליטי".
יוסי כהן בפודקאסט (צילום :מתוך הפודקאסט "בסלון של יסמין" של יסמין לוקאץ')
בפוסט באינסטגרם כתבה לוקאץ': "גאווה גדולה לארח את יוסי כהן בפודקאסט. היו לו כל כך הרבה סיפורים מרתקים שביקשתי להקליט שני חלקים. בחלק הראשון דיברנו על ההיסטוריה המפוארת שלו ובשני על ענייני היום והתמורות הגאופוליטיות באזור".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
יאיר לפיד (צילום: יואב דודקביץ/TPS)
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
אליהו רביבו (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
גיוס חרדים, לשכת הגיוס (צילום: דובר צהל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
ינון מגל ויריב אופנהיימר שוחחו על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה וסוגיית החטופים. השניים ירדו לשורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניסו למצוא לו פתרון ליום שאחרי.
"ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח שלא החזירו 20 חטופים חיים מהמנהרות בגלל שנתניהו לא רצה ועדת חקירה. אתם יכולים להשתמש בכל הפלטפורמות שלכם כדי להסתיר את המציאות אבל זה לא יעזור. אתה, כך רצה הגורל, אדם עם כוח. אולי היית יכול לקום היום בבוקר ולהציל חיים", אמר אופנהיימר.
מגל לגלג על דבריו של אופנהיימר וקטע אותו שוב ושוב. "מישהו יכול לדבר עם ההיסטוריה? תסביר לי בבקשה, איך חסימת הכבישים הבוקר, איך זה עוזר לשחרור חטופים?, תהה מגל.
אופנהיימר האשים את מגל: "אותך לא מעניין לשחרר חטופים. מעניין אותך להתיישב בעזה ולנקום בעזתים על ה-7 באוקטובר. אתה והמחנה שלך תמיד הייתם בני ברית של החמאס. אתם תמיד הולכים עם הקיצונים של הצד השני. אתה היום מעדיף את המשך המלחמה, הישרדות נתניהו והקמת התנחלויות על פני החטופים".
מגל טען: "אתה בצד של הנטבחים. אתה מעדיף להיטבח, ואני עוד נאיבי? במשך 20 שנים מכרתם לנו את הלוקשים הדבילים האלה שאפשר לעשות שלום עם הפראי אדם האלה". בהמשך אמר: "אם הסכסוך הוא על קווי 67' וזה הפתרון, אז למה חמאס טבחו בבארי?".
לאחר מכן, הדגיש: "אפילו הזקן עם הקביים יצא לשדוד. האנשים האלה שעשו את פשעי המלחמה האלה אנחנו לא רוצים שהם יהיו פה. אתה וכמוך מחרטטים, אתם לא מבינים את השפה של המקום, ואת התרבות ושום דבר לא קדוש בעיניכם".