דרור רפאל: ערד ניר הסתבך בשידור חי בחדשות 12

ערד ניר, במקום להתנצל – תתפטר. שב בבית. ותיזכר שוב בסדרי עולם, מי הטובים מי הרעים, מה קרה בשבעה באוקטובר, ומה עושה צה"ל בעזה. חזור רגע להתחלה, ונסה ללכת שלב אחר שלב כדי להבין איך הגענו עד לכאן, ואיך אתה הגעת עד לשם.

לערד ניר יש ארשת מכובדת, מהוגנת. חליפה מחויטת תסרוקת מוקפדת. ההגשה שלו כמעט אנמית. חוץ ממשקפיו העגולים והלעיתים צבעוניים אפשר לומר שהוא אדם די יבש, לא טיפוס מעניין במיוחד. או חד. או מרתק. או מסעיר. יחד עם זאת מדי כמה חודשים הוא מעורר סערה בעקבות התבטאות שנפלטת לו כאילו מבלי לשים לב. מדובר בסוג של טורט.

לפני מספר ימים, תיאר לאלמז מנגיסטו, בשידור, את תוכנית הממשלה להקמת "עיר הומנטירית" בעזה, ואמר כך: "הכוונה  להפוך את רפיח לאזור של עיר מקלט הומניטרית – שם נרדף למחנה ריכוז, מתוך כוונה להעביר לשם, לנקז, במילה יפה…."

אלמז עצרה רגע כדי להבין על מה הוא מדבר כשהוא הוא אומר "מחנה ריכוז", והוא התעקש,  "כן מחנה ריכוז זה מחנה ריכוז… וצריך לזכור גם את הקונוטציה, כי זה מחנה ריכוז, זה מה שמתכננים". הוא חזר על הצירוף מחנה ריכוז שוב ושוב ושוב ושוב. מאוחר יותר התנצל ברשת איקס. אתמול נודע שהרשות השנייה פתחה בהליך הפרה נגד חדשות 12 בגלל האמירה.

ניר הוא חלק מתופעה רחבה בתקשורת של מגישים ופרשנים שכאילו תמיד יודעים הכל על הכל, כולל על העתיד, בדומה לנדב איל נחום ברנע ועוד. כשהקורונה התפשטה, הם מיד התמחו בפנדמיות, חיסונים ובעלייה אקספוננציאלית בכמות הנדבקים, כשפורצת מלחמה באירופה הם פרשנים לענייני מאגרי התבואה של אוקראינה, כשהטמפרטורה עולה הם ידענים לגבי ההתחממות הגלובלית וכשנבחרת ישראל שוב נופלת ממפעל עולמי, הם ינתחו שהקושי שלנו אינו ספורטיבי, אלא בעיקר תרבותי.

היום ערד ניר הוא גם מומחה לביטחון. הוא מאסטר בתורת הלחימה. בשבתו כעורך חדשות החוץ הוא כמובן גם "מבין בארצות הברית", למרות שאין באמת דבר כזה. יש אנשים שיש להם ידע היסטורי על המעצמה, ומשם הם עושים אקסטרפולציות לגבי העתיד.

אבל כיוון שטראמפ הוא מנהיג אינטואיטיבי שמניעיו הם לאו דווקא רפובליקנים קלאסיים, וממילא הוא אדם שקשה לחזות את מצב רוחו ונטיית ליבו, כל "המומחיות בחדשות חוץ", חשובה כקליפת השום. כשישראל תקפה באיראן הוא הפך מומחה לפיסיקה של תנועת הטילים והרקטות, והכי חשוב, באופן בלתי ייאמן, מייד הצטייד בידע הפנימי והסודי להקמת כור גרעיני.

שעות לפני המתקפה האמריקאית הוא נזף בגדעון אוקו על הדיווח שמספר מטוסי בי 2 החלו לנוע, הוא דרש להצניע את המידע, בטענה של "בואו ניתן את התמונה הנכונה לצופים שלנו בבית" – רוצה לומר, אל תתלהבו, זה לא אומר כלום. מסתבר שזה אמר הכל.

אחרי מטח הטילים על המרכז, הוא פלט את המשפט: "תגובה אירנית ראויה לציון" והמשיך הלאה, כאילו כלום. אולי זו הייתה פליטת פה. ואולי הכל אצלו הן פליטות פה שחושפות את מה שהוא מנסה להצניע – את תפיסת עולמו המעוותת, לפיה ישראל תמיד טועה, ואל לה להגן על עצמה, כל מה שהיא עושה הוא פשע מלחמה, וזה לגמרי מובן שהאויב מכה בנו בחזרה. מהתקיפה באיראן אין מה להתלהב, העזרה של ארה"ב לא תכריע את האויב, וברור שאת מה שישראל עושה בעזה, ערד ממש לא אוהב.

המילים "מחנה ריכוז" שנאמרו בשידור הציפו את התת מודע שלו, שהוא לא התכוון שיזלוג החוצה. אם נמשיך את הקונוטציה של ניר, ישראל היא ישות נאצית שכאילו החליטה בקבינט ואנזה הביטחוני, על פתרון סופי לעם הפלסטיני, וברפיח תקום בוכנוולד מעשי ידי חיילי צה"ל ומשם אפשר להמשיך ולתאר דברים שניר לא סובל.

אפשר לבקר את ישראל, מותר להאמין שהמלחמה מתארכת וצריך לסיים אותה. אבל יש דברים שאסור אפילו לחשוב אותם. ערד ניר לא רק חושב, אלא בטוח שהם המציאות, וכשזה יוצא החוצה במילים, הוא תופס את עצמו במין "הופס, זה היה בשידור מה שאמרתי עכשיו? סליחה".