דפקתי את הברך ולא הגעתי. זו הייתה טעות, החלום התפוגג

הדובר הוא יצחק גוזלן, שהגיע מהפועל אופקים בליגות הנמוכות עד הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. "אבא מכלוף, אמא רחל. הגענו לישראל ממרוקו, עיירה בשם וואזן", מספר גוזלן, "אנחנו במשפחה 8 ילדים, 4 בנים ו-4 בנות, אני מספר 3 ונולדתי ב-1 באפריל 1944. המשפחה הובאה בינואר 1956 לאופקים, יישוב קטן שהחל אז בקליטת עולים גדולה. במרוקו למדתי בבית הספר 'אליאנס'. כאן באופקים אני זוכר שלא היה בית ספר, וחיילת מהסוכנות באה ללמד באחד הבתים הפנויים. הוצבתי בכיתה ה', עם ילדים בני 13 וגם 14. בסוף השנה פתחו בית ספר, והמשכתי מכיתה ה' עד ל-ט'."

איך התקיימה כלכלית המשפחה הענפה שלכם?

"לא הייתה עבודה מסודרת. חילקו אז תלושים בתוך פנקסים, איתם הלכנו למכולת. לאבא סידרו עבודה בדואר, אבל בפועל הוא וכולם עסקו בחפירת שוחות לקראת מלחמת סיני שעמדה בפתח — עבודה שגרמה לו כאבי גב בלתי נסבלים."

כדורגל בליגה ב'?

"אופקים פרחה והתרחבה. הייתה ביישוב קבוצת כדורגל טובה בליגה ב'. לפני גיל 16 כבר שיחקתי בבוגרים. כ-2000 אוהדים מרחבי האזור הגיעו לצפות במשחקים, על גבי משאיות וחגורת אדם מעודדת. היה לנו שחקן מצוין בשם ברטו עזרן שעבר להפועל באר שבע, אבל שבר קשה ברגל עצר לו קריירה מבטיחה."

אתה עובר ללמוד בטכני בחיפה?

"היה לי חוש טכני מצוין, הייתי מעולה בשרטוט, והמליצו עליי. למדתי מכונאות מטוסים והועברתי לשרת בחיל האוויר. זה היה הזמן המשמעותי בקריירה שלי. באליפויות החיל תפסתי מקום שני במרוץ ל-3000 מטר, ובמשחקי החיל הפנימיים בכדורגל גילו את היכולת שלי כחלוץ ומבקיע שערים. נבחרתי למצטיין הבסיס בספורט. מפקד המחנה, אוהד כדורגל, הלך איתי קדימה קדימה."

למה אתה מתכוון "קדימה"?

"אליפות צה"ל הייתה אז בכותרות מדורי הספורט. מפקדי כל הפיקודים היו מעורבים בהקמת נבחרות יוקרתיות. המפקד שלי שלח מכתב אל מאמן חיל האוויר עמנואל שפר וביקש להזמין אותי. שפר השיב לו כי יש לו שחקני על ולא זקוק לשחקן מליגה ב'."