לפני ארבע שנים, בעיצומה של הקורונה, נסעתי עם חברות לריזורט באי פוקט בתאילנד. ישנו במיטות רכות, אכלנו אוכל מדהים, שתינו קוקוס, הלכנו לים וצחקנו המון. נתנו לעצמנו רגע לנוח מהאירוע, שהיה נראה לנו אז כשיא הטירלול האפשרי. ואז הגיעו שנים חדשות. שנים שמפליאות להכות בנו מצבי טירלול, כאב ופחד שלא יכולנו להעלות על הדעת. שנים שבאמת צריך לנוח מהן. 

פעם בכמה זמן אני מתגעגעת לפוקט. לשקט, לים הכחול-כחול האינסופי, לפקוח עיניים בבוקר ולהרגיש שאת בתוך ציור או בסצינה שלקוחה מקומדיה רומנטית, לתחושה ששום דבר לא באמת יכול להשתבש, ליחד המיוחד שיכול להיווצר רק כשמצליחים באמת להירגע.  

השבוע לקחתי רגע כזה עם אחת מחברותיי הטובות ביותר. הגענו לדן אכדיה ריזורט בהרצליה ובשניה שנכנסנו בדלת – הייתי שוב בפוקט. רצפות השיש המבהיקות, הציורים המרשימים על הקירות והצוות החייכן קיבלו את פנינו בכניסה. עברנו במתחם הטרקלין המעוצב, מעוטר בציור קיר צבעוני משגע ובמרכז שולחן סנוקר שמעוצב כמכונית אספנות. שם פגשנו את גל, מנהל חווית האורח, שהזמין אותנו בחיוך רחב לבית השני שלו, שמח ומרוגש לחזור אחרי חודשיים ארוכים של מילואים. גל סיפר לנו את סיפורו של המלון הוותיק, שעבר בחודשים האחרונים התחדשות מרגשת. 

גל סיפר לנו על השיפוץ שנקבע (איך לא?) ל-8 באוקטובר 2023. התוכנית הזו מן הסתם לא יצאה לפועל. במקום זאת, מצאו את עצמם גל ועובדי המלון המסורים מארחים בפנינה הקסומה שלהם את קהילת קיבוץ מפלסים, שפונתה ממרחב עוטף עזה לאחר הטבח. יכולנו לראות בעיניו של גל את הילדים המשחקים במדשאות הירוקות מול הים המשגע ואת המבוגרים יושבים במעגלי שיח ומנסים לעבד את מה שקרה. קהילת הקיבוץ התארחה בדן אכדיה ריזורט במשך כ-10 וחצי חודשים, "וביום אחרי שהם עזבו – התחלנו את השיפוץ", מספר גל. 

המתחם כולל שלושה בניינים – הבניין המרכזי נבנה על ידי הבריטים בתקופת המנדט, ואילו שני הבניינים האחרים נבנו בשנות ה-60, סיפר לנו גל. הרגשנו פתאום שאנחנו פוסעות בתוך פיסת היסטוריה. במסגרת השיפוץ, חודשו בדן אכדיה 90 חדרי גן וטראס לצד 5 סוויטות ייחודיות. מתחם ה-Chalet, בו התארחנו, עבר שדרוג ושיפוץ מלא, במסגרת השיפוץ הנרחב של הריזורט בהשקעה של כ־75 מיליון ₪. 

חדרי הגן החדשים במתחם ה-Chalet הינם בגודל 40 מ״ר וכוללים גינה פרטית הפונה לים ולבריכה. חדרי הטראס במתחם הינם בגודל 35 מ״ר וכוללים מרפסת מעוצבת עם נוף פתוח.  הפרויקט מהווה מחווה לעבודתו של האדריכל חיים היינץ פנחל ז"ל, אשר תכנן את מבני ה-Chalet המקוריים בדן אכדיה ריזורט בשנות ה־60. 

גל לקח אותנו לסיור במתחם ובחדר הגן הקסום שבו התארחנו. החללים המחודשים במתחם מפגישים את המסורת האדריכלית, עם שפה עיצובית מודרנית וחומרי גלם יוקרתיים כדי ליצור שילוב של עבר והווה. החיבור הזה בא לידי ביטוי בעיצוב הפנים המדויק של החדרים והסוויטות. את תקרות החדרים מעטרים הדפסים של יצירות אומנות מקוריות שבעבר היו תלויות באולמות במלון, סיפר לנו גל כשנכנסנו לחדר והתפעלנו מהתקרה הייחודית.  

בנוסף, ניכר השימוש בשיש יוקרתי וטקסטיל מקורי, פרטי ריהוט שנאספו בקפידה מכל העולם – ביניהם יצירות אומנות מקוריות, כולל עבודות של אוהד מרומי וגל וינשטין – ופריטים שעוצבו ויוצרו במיוחד עבור דן אכדיה, כמו המזרנים הייחודיים שפותחו במיוחד עם רפידה כפולה על מנת להעניק נוחות שלא נופלת מהסטנדרט העיצובי.

חדרי הרחצה החדשים בחדרי הגן והטראס נבנו עם אזור הלבשה, מקלחון עם ספסל נוחות, אמבטיה מפנקת ושני כיורים כשהעיצוב שלהם מאפשר פתיחה של חדרי הרחצה אל חלל החדר והנוף באמצעות חלון רחב עם זכוכית חכמה, המאפשרת מעבר בין פרטיות מלאה לנוף פתוח. כמו כן, בחלק מחדרי הגן הוצבה אמבטיית חוץ פרטית, המאפשרת בילוי מרגיע תחת כיפת השמיים.

לצד חידוש מתחם ה-Chalet ובמסגרת השדרוג הכללי של דן אכדיה ריזורט חודשו בריכת הריזורט הנפלאה, המסעדות והאולמות. מסעדות הריזורט ומרחבי הגן, שתוכננו מחדש על ידי מעצב הנוף כפיר פישר, כוללים שבילים חדשים עשויים אבן טבעית מיובאת, צמחייה ים תיכונית מרהיבה ואווירה הרמונית שמחברת בין החוץ לפנים. כשהסתובבנו במרחב הגן המעוצב, כשמולנו הבריכה, עצי הדקל, המדשאות וכיסאות הנוח ובמרחק נגיעה – החוף המשגע של הרצליה, התחושה שאיתה נכנסתי לטרקלין התחזקה – אני בפוקט. 

בערב הגענו למסעדת הריזורט, שם פגשנו את השף גולן ישראלי. כששאלנו אותו איך עבר עליו היום הוא השיב: "אני עושה את מה שאני אוהב כל יום מהבוקר עד הערב – מה עוד אפשר לבקש?". אכלנו ארוחת ערב חלבית מדהימה שכללה סלט קפרזה עטוף בפסטו מעשי ידי השף, סביצ'ה מדהים על מצע יוגורט נפלא וחמצמץ, פיש אנד צ'יפס שהרגיש כמו חלום ופילה בס על הגריל פשוט מושלם. ניקיטה מנהל המסעדה הגיש לנו בחיוך גרניטה ליים פרשית ומשגעת מ"ליים מיוחד שאי אפשר להשיג בארץ, שמרתי כמה בצד". 

בסיום הארוחה השף גולן הגיע אלינו בעיניים נוצצות עם הפתעה שלא היינו ערוכות אליה – והגיש לנו באהבה ובהתרגשות את הכנאפה המיוחד שלו, עם סירופ סוכר מבעבע שהוזלף עליו לנגד עיננו ונגיעת קצפת נהדרת מעל. אני מניחה שהתגובה שלנו דמתה לסצינה המפורסמת של מג ראיין ב"הארי וסאלי" כי הגברת בשולחן ליד מיהרה לגשת לשף ולשאול אפשר גם. על הכנאפה המשוגע הזה תוכלו לשמוע ולראות עוד בעמוד האינסטגרם של השף גולן. 

אחרי ערב של צחוק ומנוחה אמיתית (שאפילו האזעקה של החות'ים לא הצליחה לשבור), קמנו לבוקר שטוף שמש. ובדיוק כמו אז בפוקט – הרגשתי שאני בתוך ציור. במתחם ארוחת הבוקר, שהייתה עמוסה כל טוב, פגשנו את באסם, מנהל המסעדה שעובד בדן אכדיה ריזורט כבר 43 (!) שנים. הוא ליווה אותנו בחיוך לשולחן שטוף שמש מול הים הכחול-כחול, שסירות מפרש לבנות צפו בו (שוב, כמו ציור). כששאלנו את באסם איך זה להיות 43 שנים באותו מקום הוא השיב בעיניים בורקות – "איפה תמצאי בארץ עוד מקום כזה?". צודק.  

אחרי שהים עשה לנו עיניים כל הארוחה – עברנו בבריכת המלון המחודשת והיפהפיה ורצנו ישר לשער הסודי שיורד לים. תוך 2 דקות נפתח מולינו הפלא הכחול-כחול הזה. ואין מה לומר, עם כל האהבה לאוקיינוס של תאילנד – אין על הים התיכון. נתנו לים לעטוף אותנו ולקחת מאיתנו את כל הצרות של השנים האלו, השנים שלא ידענו אז לפני ארבע שנים שבאמת נצטרך צריך לנוח מהן. הספקנו להודות לעצמנו ולעולם על הרגע הזה. על השקט והיחד, על הצחוק והשיחה, על האוכל הטוב והשינה, על הציור שהתעוררנו בתוכו בבוקר.  

אחרי שהודנו לצוות האדיב, סיימנו את החופש הנפלא שלנו בים-בר הצמוד למתחם הריזורט, הבר המגניב במיקום המושלם שמושך אליו אורחים מכל רחבי המרכז. פגשנו שם את איציק שעקץ בחצי צחוק "כאילו שאין לכם מה לעשות בתל אביב". יש, אבל תל אביב זה לא תאילנד, עניתי בראש. 

אם הגעתם עד לכאן, כנראה שגם אתם ממש מתגעגעים לריזורט בפוקט וצריכים לנוח מהשנים שעברו עלינו כאן. אומר לכם תודה שקפצתם לכמה רגעים לחופש שלנו ואזמין אתכם לקחת את הרגע שלכם. לחבק את האהובים שלכם חזק חזק, ולקחת כמה רגעים של תאילנד פה בישראל, בדן אכדיה ריזורט הרצליה.