על רקע ההסלמה הביטחונית בין ישראל לאיראן, מספר מדינות החלו בפינוי נציגויות דיפלומטיות ואזרחים מאיראן, תוך הסתייעות באזרבייג'ן כנתיב מעבר יבשתי. הפינויים מתבצעים בין היתר בשל סגירת מרחבי אוויר במזרח התיכון והחשש מהמשך הלחימה.
הממשל האזרבייג'ני פתח זמנית את מעבר הגבול באסטארה, אשר היה סגור מאז מגפת הקורונה, והקים מסדרון הומניטרי לצורכי פינוי. הדרך מטהראן לגבול אורכת כ-8 שעות נסיעה. על פי דיווחים רשמיים, פולין פינתה עובדים לא חיוניים משגרירותה בטהראן לעיר באקו שבאזרבייג'ן. רוסיה ארגנה פינוי של מאות אזרחים, בהם גם חברי תזמורת צ'ייקובסקי, דרך מעבר הגבול באסטארה – תוך הבעת תודה פומבית לאזרבייג'ן על שיתוף הפעולה.
מפה של איראן (בכתום) ואזרבייג'ן (בירוק) (צילום: ויקיפדיה)
גם ניו זילנד סגרה זמנית את שגרירותה בטהראן ופינתה שני אנשי צוות ובני משפחותיהם בשיירה משותפת עם דיפלומטים ממדינות נוספות. קנדה הביעה תודה רשמית לאזרבייג'ן על הסיוע בפינוי אזרחיה. קזחסטן פינתה 109 אזרחים, מתוכם 20 עברו דרך אזרבייג'ן בפעולה מתואמת. בלארוס פינתה 23 אזרחים דרך אסטארה ב-16 ביוני.
אזרחים ממדינות נוספות, בהן קירגיזסטן, פורטוגל, הפיליפינים ופינלנד, חצו גם הם את הגבול לאזרבייג'ן. בסך הכול, למעלה מ-600 בני אדם מ-17 מדינות נמלטו מאיראן לאזרבייג'ן בתוך חמישה ימים מתחילת הלחימה, כאשר מעל ל-1,200 איש מ-51 מדינות ביקשו מעבר דרך הגבול.
בתוך כך, אזרבייג'ן פנתה שוב לישראל, דרך ערוצים שונים, בבקשה לנהוג בזהירות בכל הנוגע לביצוע פעולות צבאיות באזורים המאוכלסים על ידי המיעוט האזרבייג'ני באיראן, ולמנוע תקיפות ככל האפשר באזורים אלה. לפי הדיווח, בבאקו גוברת הדאגה לביטחון האוכלוסייה האזרחית בעקבות תקיפת מכ"מ באזור העיר ארדביל, הסמוכה לגבול עם אזרבייג'ן.
בנוסף, לאחר שנים של דיכוי תרבותי ולאומי, שלטונות אירן מנסים לגייס את המיעוט האזרבייג'ני הגדול במדינה, נגד ישראל. אולם רבים בקרב המיעוט האזרבייג'ני במדינה, לא שוכחים את היחס הקשה כלפיהם ומתנגדים לכך. בימים האחרונים התקינו משמרות המהפכה בעיר תבריז, בירת הפרובינציה של מערב אזרבייג'ן, שלט תעמולה בשפה האזרית (ניב של הטורקית) שקורא לאחדות תחת הסיסמא: "בִיר קַאנַא, מִין קַאן אַלַרוּח!" ("דם אחד, דם לא הולך לבטלה").
תקיפה באיראן (צילום: רשתות ערביות)
התגובה לכך הייתה חריפה ונטען שמדובר "בצעד צבוע במיוחד", מאחר והשלטון באירן אוסר את השימוש בשפה האזרית, רודף אחר פעילים המקדמים את השפה והתרבות האזרית באזרבייג'ן האיראנית ושודדים את משאבי האזור. כעת, נכתב בפוסט שפורסם ברשת איקס, שבעקבות המצוקה הצבאית אליה נקלעה איראן בעקבות ההתקפות ישראליות, מנסים משמרות המהפכה להשתמש בשפה האזרית ככלי תעמולה כדי לפנות ללב של האזרבייג'אנים ולנצל את התחושות הלאומיות שלהם.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.