היעילות של תקיפות אלה עדיין נתונה במחלוקת חריפה. תמונות לוויין ממקורות גלויים מראות פגיעות ישירות בודדות, למשל במשאית מכ"ם של מערכת S-300 בבסיס חיל האוויר ליד איספהאן, לאחר התקיפה באפריל 2024. לעומת זאת, צילומי לוויין לאחר התקיפות באוקטובר הציגו אתרים רבים של מערכת S-300 ריקים, באופן שמעלה ספק אם המשגרים הושמדו או שפשוט הועברו למיקום אחר.
"אין הרבה ראיות מוצקות", אמר סאם לייר, חוקר במרכז ג'יימס מרטין ללימודי מניעת הפצה. עם זאת, באיראן ניכרת פגיעה. לפי הערכות מודיעין מערביות, טהראן סבורה שמערך ההגנה האווירית שלה "תפקד מתחת למצופה" בשנה שעברה, ונקטה צעדים כמו שינוי מיקום ושילוב של משגרים ומכ"מים, כך לפי שני גורמים המעורים בדוחות הללו.
לייר ושני מחברים נוספים פרסמו החודש ניתוח של קטע מתוך סרטון תעמולה איראני, שבו נחשף בטעות פנים של מרכז פיקוד של מערך ההגנה האווירית. ניתוח מפורט שביצעו לייר ועמיתו העלה כי מדובר ב"מבנה הגנה מפוצל". עם זאת, תקיפה של אתרי הגרעין של איראן, השוכנים בבונקרים תת-קרקעיים מבוצרים – כמו האתר בנתנז שנבנה בתוך הר – תהיה מסובכת בהרבה מכל פעולה שישראל ביצעה בעבר.