עמדת התביעה והתבצרותה נראית לעיתים כתפיסה מוטעית בבחינת יקב הדין את ההר. על כן טוב יהיה שהתביעה, דהיינו הפרקליטות, תנהל חשיבה מחדש, לא בשל הנושאים המדיניים והביטחוניים אלא בשל התמשכות בהליך המשפטי כאשר ראש הממשלה מבקש כל פעם, באמצעות עורכי דינו דחייה במועד זה או אחר.
נתניהו עתיר זכויות בנושאים הקשורים לחידוש הסכמי אברהם, להבאת סעודיה כמדינת מפתח לשלום אזורי, ניתוק קטאר מהנפט האיראני ולסיום המלחמה בעזה.
האפשרויות הנבדקות הן הוצאת מנהיגות חמאס הקיימת מעזה והכנסת כוחות רב-לאומיים לשטחי הרצועה, תוך הליך מדורג של נטרול הברחות הנשק ממצרים ומהים, ניתוק היכולת הכלכלית של חמאס והג'יהאד האסלאמי מהזרמת כספים, פיקוח הדוק על הכנסת סחורות ושירותים לעזה, תוך הידוק החגורה הביטחונית הצבאית לרצועת עזה.
בצד זה העברת מזון ותרופות לרצועה בצורה מבוקרת ובהמשך תכנון המשך השלטון בעזה שיתבסס על כוחות מערביים, בהם ארצות הברית, בריטניה, צרפת, הולנד ואחרות. דבר זה ייעשה תוך ניתוק כל הקשרים שבין קטאר לרצועה.
כאמור לא נדרשה מהנשיא טראמפ התערבות פנים ישראלית כדי להבין שנדרשת חשיבה הנוגעת לדחיית המשפט או למציאת הליך לסיומו בהסכמה בין התביעה לבין ההגנה. זהו אינטרס לאומי. כפי שנראה בימים אלה הבקשה לדחייה יכולה לקבל את הסכמת הצדדים לתקופת מה, צעד ששני הצדדים ייצאו מרוצים ממנו.