דחיינות שינה: התופעה הלא מדוברת שפוגעת ברבים

אנשים המתמודדים עם חרדות לעיתים חוששים מהשקט שמביאה עמה השינה. רגעי המעבר אל המיטה עלולים להציף מחשבות טורדניות, דאגות ותחושת אי שקט. כדי להימנע מהמפגש הלא נעים עם חרדה לפני השינה, יש מי שבאופן לא מודע בוחרים לעכב את הרגע הזה — בתקווה שכאשר יהיו עייפים מאוד, יוכלו להירדם מיד מבלי לחוות את תחושת החרדה. בפועל, אסטרטגיה זו יוצרת מעגל בעייתי: גם פוגעת באיכות השינה וגם מגבירה את החרדה בטווח הארוך בשל עייפות מצטברת.

דחיינות שינה אינה מוגבלת לקבוצת גיל, מקצוע או מצב חיים מסוים. למעשה, מדובר בתופעה שחוצה מגזרים וקהלים, אך מחקרים מצביעים על קבוצות מסוימות שבהן היא נפוצה יותר והיא:

אנשים עם הפרעת קשב שאחת התופעות השכיחות שלה, זו דחיינות, ולרבות דחיינות שינה. לקבוצה זו יש קושי בסיסי בוויסות רגשי, שמירה על סדרי עדיפויות וניהול זמן, ואלו תורמים לדפוסי שינה בלתי סדירים ולדחיית שעת ההירדמות. קל להסיח את דעתם ומספיק שמשהו מעניין אותם ולוכד את הדעת והנה נסחפים אל תוך הלילה מבלי לשים לב, הזמן עף כשנהנים.

יתרה מזו, יש להם נטייה גדולה יותר להתמכר לטכנולוגיה ולסמארטפונים, לעשות במסכים שימוש מופרז, במיוחד לפני השינה, מה שמשפיע על הפרשת הורמון המלטונין ופוגע ביכולת להירדם. כמו כן, אנשי הקשב נתונים לא אחת ללחץ נפשי, מתח מתמשך וחרדות. כל אלו מגבירים ערנות נפשית ופיזית, ומאוד מקשים על כניסה למצב של שינה רגועה ומסודרת. גם הנטייה לאימפולסיביות: קושי בשליטה עצמית, מובילה להעדפת סיפוקים מיידיים כמו המשך צפייה או גלישה, על פני עמידה בצורך בשינה.

עוד מועדים לסבול מתופעת דחיינות שינה: עובדים במשמרות או העובדים ימי עבודה ארוכים, סטודנטים בתקופות מבחנים ועומסי לימודים. בנוסף, אנשים העובדים מהבית, היות וטשטוש הגבולות בין עבודה לבית יוצר קושי לסיים את יום העבודה בשעה סדירה, ולעיתים גם דחיית ההליכה לישון. כמו כן, מסתבר שנשים נוטות יותר לסבול מדחיינות שינה, ייתכן בשל שילוב עומסים רגשיים, משפחתיים ותעסוקתיים.