ממצאים קשים על מגפת העישון בישראל: דו״ח משרד הבריאות מגלה כי אחד מכל חמישה ישראלים מבוגרים מעשן, החשיפה לעישון בחברה העברית כפולה, ובני הנוער הולכים ומתמכרים לסיגריה האלקטרונית הנתפסת לכאורה כבלתי מזיקה. שיעור העישון בקרב הנוער החרדי גבוה מאוד ומגיע עד ל-80%.
שיעור העישון בקרב מבוגרים, אחד מכל חמישה, נחשב גבוה בכ-30 אחוזים מעל הממוצע העולמי. במקביל, היציאה ממעגל העישון בישראל מתרחשת בקצב נמוך ב-50% מהממוצע ב-OECD.
דוח שר הבריאות על העישון בישראל מוגש לכנסת בהתאם לחוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, ומציג את תמונת המצב על מגפת העישון בישראל. מטרת הדוח היא להעלות לסדר היום הציבורי את תופעת העישון ולהדגיש את הצורך למאבק בתופעה ובנזקיה.
סקר KAP של המחלקה לחינוך וקידום בריאות והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם), שנערך לאחר תחילת המלחמה, מצביע על כך ששיעור העישון במבוגרים בישראל עומד על 20.5%, בדומה לשיעורו בעשור האחרון. שיעור הגברים הערבים המעשנים נותר גבוה מאוד ועומד על 40.3%. כרבע מהמרואיינים הלא מעשנים דיווחו בסקר כי הם חשופים לעישון כפוי. שיעורי החשיפה גבוהים כמעט פי 2 באוכלוסיה הערבית מאשר במגזר היהודי.
מסקר עומק שנערך עם בני נוער, עבור משרד הבריאות, לגבי שימוש במוצרי עישון, עולה כי הסיגריה האלקטרונית מהווה המוצר הראשון להתנסות של כ-53% מכלל המתנסים במוצרים. כמו כן, נמצא כי שיעורים גבוהים מאוד של בני הנוער משתמשים במוצרי עישון עם תוספת טעמים: 88% עבור נרגילה, 82% עבור הסיגריה האלקטרונית ו-45% בסיגריות הרגילות והטבק לגלגול.
שיעורים גבוהים של משתמשים במוצרי עישון. נער מעשן (צילום: אינגאימג')
גם סקר ראשון מסוגו, שנערך בקרב צעירי החברה החרדית, מציג שיעורים גבוהים של התנסות במוצרי עישון: 54% בישיבות תיכוניות חרדיות ו-80% בתיכונים לנוער חרדי נושר (בני 17-12).
דוח נתוני העישון לשנת 2024 מציין כי גם במהלך השנה החולפת דיווחו 82 רשויות ומועצות מקומיות ואזוריות על פעילות במסגרת חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. עם זאת, יותר מ-65% מהרשויות המקומיות אינן מדווחות למשרד הבריאות, כמחויב בחוק, וגם בקרב הרשויות המדווחות ישנן רבות שאינן אוכפות את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
שר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו: "תמונת המצב שאנו מציגים היום משקפת מציאות מדאיגה: מגפת העישון נמשכת ומהווה אחד מגורמי הסיכון הבריאותיים הקטלניים ביותר במדינת ישראל. היא אחראית לתחלואה עצומה ולמוות שניתן למנוע – במיוחד בקרב צעירים. זוהי שליחות בריאותית מהמעלה הראשונה, ואנו נלחמים בה בכל הכוח.
"בשנה החולפת קידמנו שורת צעדים מהותיים: מהתקנות החדשות שמחייבות סימון אזהרות גרפיות על מוצרי עישון, כולל סיגריות אלקטרוניות, ועד פעילות חינוכית רחבת היקף, הסברה ייעודית ומוקד לאומי לגמילה מעישון – הפועל ללא תשלום. היעד שלנו ברור: לצמצם ככל הניתן את החשיפה, הנגישות וההתמכרות למוצרי טבק וניקוטין – ולוודא שפחות צעירים יצטרפו למעגל המעשנים. זו אחריות לאומית לבריאות הציבור, ואנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי למגר את המגפה הזו".
מנכ"ל משרד הבריאות, משהבר סימן טוב, אמר: "מניעת העישון ונזקיו נמצאת בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. לצערנו, השימוש בסיגריות אלקטרוניות, בייחוד בקרב צעירים, צובר תאוצה, דבר שמשפיע גם על היקפי העישון של סיגריות רגילות. משרד הבריאות מקדם צעדים משמעותיים להפחתת השימוש בסיגריות אלקטרוניות ולצמצום העישון בקרב אזרחי ישראל.
על מנת להפחית את שיעורי העישון בישראל, הקים משרד הבריאות צוות פעולה לאומי, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, שבחן מחדש את המדיניות בנושא. בהתאם לכך, אושרה בשבוע שעבר יוזמה של המשרד להוספת אזהרות גרפיות למוצרי העישון. נוסף על כך, הוביל המשרד צעדים נוספים, ובהם, והעלאת המיסוי והשוואתו בין המוצרים השונים״.
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה: "כפי שמשתקף היטב גם השנה, עישון הטבק ומוצריו הוא עודנו סיבת המוות המובילה הניתנת למניעה – מגפה מסוכנת אשר המאבק בה ניצב במקום מרכזי בעשייתנו למען בריאות הציבור. נתוני הדוח המציגים, בין היתר, גם את היקפי השימוש הגדלים בסיגריות אלקטרוניות, מהווים תזכורת לכך שמדובר במוצר מסוכן, בוודאי לבני הנוער העושים בסיגריות אלו שימוש ניכר".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".