דו"ח מטריד שהוגש אתמול על ידי תנועת "אימהות בחזית" לבכירי מערך הרפואה והבריאות הנפשית בצה"ל חושף נתונים מדאיגים לגבי מצבם של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים לאחר כ-20 חודשי לחימה מתמשכת.

על פי הנתונים שהוצגו במכתב, מאות אלפי חיילי מילואים גויסו לשירות ממושך, כאשר אלפים מהם שירתו כבר למעלה מ-200 ימי מילואים במהלך השנה האחרונה. צה"ל עצמו על פי המכתב מעריך כי ב-2025 יידרשו חיילים אלה ל-100 ימי מילואים נוספים, כפי שעולה מדו"ח כוח אדם של צה"ל לשנת 2024.

הנתונים במכתב מצביעים על ירידה דרמטית בשיעור ההתייצבות למילואים – מ-95% בתחילת הלחימה לכ-75% בלבד כיום. מהמידע שנאסף בשטח על ידן ישנן יחידות בהן אי-ההתייצבות מגיע אף ל-50%. גם ביחידות הסדירות, המלחמה המתמשכת גובה מחיר יקר, כאשר ישנן יחידות שנותרו עם כמחצית ממצבת כוח האדם בלבד.

הנתונים שנחשפו במכתב מראים כי על פי נתוני צה"ל ממאי 2024, 3,535 חיילים הוגדרו בלתי כשירים לשירות בשל מצב נפשי. כ-2,000 חיילים נוספים טופלו בגין תגובות קרב. לטענת האימהות מחקר מאוניברסיטת תל אביב מינואר 2024 מצא כי כ-12% מלוחמי המילואים סובלים מתסמיני פוסט-טראומה. מספר מקרי האובדנות בצה"ל הגיע לשיא של עשור עם 21 מקרים ב-2024, כאשר מחציתם בקרב אנשי מילואים. בנוסף, לפי דיווחים ברשת, נספרו כבר 31 מקרי התאבדות, אך קיים חשש שחלק מהמקרים אינם מדווחים באופן מלא, ואין מעקב מסודר אחר ניסיונות התאבדות לטובת מניעה.

5,569 חיילים נפצעו בדרגות חומרה שונות מאז פרוץ הלחימה, מתוכם מאות בפציעות קשות, כך לפי נתוני אתר צה"ל מאפריל 2025. עשרות חיילים נהרגו בתאונות מבצעיות, מחלות והתאבדויות – מבלי שנפגעו באירועי קרב ישיר. תופעות אלו הן תוצאה ישירה של השחיקה במלחמה המתמשכת.

האימהות גם צירפו, דו"ח של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מינואר 2024 המציג תמונה ברורה של השפעות הלחימה על הדור הצעיר (18-34). הדו"ח מצא כי 23% מהצעירים שתכננו להתחיל ללמוד ויתרו על לימודים, 28% עזבו מקום עבודה, 53% דיווחו על ירידה ביכולת לעמוד בהתחייבויות כלכליות, ו-50% חוו פגיעה משמעותית בבריאות הנפשית.

לטענתן, הנתונים נתמכים בתופעות נוספות כמו ירידה בשיעור הילודה, עלייה בגירושין ומשפחות שמתפרקות תחת נטל היעדרות ממושכת של בן או בת משפחה המשרתים במילואים. בנוסף, נתונים מראים שישנה עלייה דרמטית באלימות במשפחה המשפיעה על ילדי המילואימניקים.
כדי להתגבר על המחסור בכוח אדם בסדיר ובמילואים, צה"ל ממשיך לגייס למילואים או להשאיר בלוחמה חיילים שמצבם הנפשי קשה, בין אם יש אבחנה של פוסט-טראומה ובין אם לאו. בפנייתה, טוענת תנועת "אימהות בחזית" כי חייל עם פוסט-טראומה, חרדה, דיכאון או אימה שנכנס ללוחמה, יכולתו לפעול באופן מיטבי, להגיב ולקבל החלטות מעורערת כך שהוא עלול לסכן את עצמו ואת חבריו ליחידה.

התנועה קוראת לראשי מערך בריאות הנפש וראשי מערכת הרפואה הצבאית "להתריע על גבול היכולת של הלוחמים להמשיך בשירות אינטנסיבי וארוך טווח ללא פגיעה חמורה בכשירות, בבריאות ובחיים האזרחיים שלהם." הן מבקשות מהם לפעול מול מקבלי ההחלטות להפסיק את מעגל הלחימה המתמשך, ולהוביל תוכניות לאומיות לשיקום – גופני, נפשי וחברתי – של הלוחמים והלוחמות.

מייסדת וראש התנועה, עו"ד איילת השחר סיידוף, וראש תחום בריאות הנפש וחוסן בתנועה, אגמית גלב, עומדות מאחורי המכתב שנשלח לראש מדור בריאות הנפש, ראש מערך מדעי ההתנהגות וקצין רפואה ראשי ומסתיים בקריאה נוקבת: "זהו צו מוסרי, מקצועי וציבורי. זוהי האחריות המקצועית והאתית שלכם. אל תעמדו מנגד".