דו"ח מטריד שהוגש אתמול על ידי תנועת "אימהות בחזית" לבכירי מערך הרפואה והבריאות הנפשית בצה"ל חושף נתונים מדאיגים לגבי מצבם של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים לאחר כ-20 חודשי לחימה מתמשכת.
על פי הנתונים שהוצגו במכתב, מאות אלפי חיילי מילואים גויסו לשירות ממושך, כאשר אלפים מהם שירתו כבר למעלה מ-200 ימי מילואים במהלך השנה האחרונה. צה"ל עצמו על פי המכתב מעריך כי ב-2025 יידרשו חיילים אלה ל-100 ימי מילואים נוספים, כפי שעולה מדו"ח כוח אדם של צה"ל לשנת 2024.
לוחמי מילואים נפרדים מבני משפחותיהם (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
הנתונים במכתב מצביעים על ירידה דרמטית בשיעור ההתייצבות למילואים – מ-95% בתחילת הלחימה לכ-75% בלבד כיום. מהמידע שנאסף בשטח על ידן ישנן יחידות בהן אי-ההתייצבות מגיע אף ל-50%. גם ביחידות הסדירות, המלחמה המתמשכת גובה מחיר יקר, כאשר ישנן יחידות שנותרו עם כמחצית ממצבת כוח האדם בלבד.
הנתונים שנחשפו במכתב מראים כי על פי נתוני צה"ל ממאי 2024, 3,535 חיילים הוגדרו בלתי כשירים לשירות בשל מצב נפשי. כ-2,000 חיילים נוספים טופלו בגין תגובות קרב. לטענת האימהות מחקר מאוניברסיטת תל אביב מינואר 2024 מצא כי כ-12% מלוחמי המילואים סובלים מתסמיני פוסט-טראומה. מספר מקרי האובדנות בצה"ל הגיע לשיא של עשור עם 21 מקרים ב-2024, כאשר מחציתם בקרב אנשי מילואים. בנוסף, לפי דיווחים ברשת, נספרו כבר 31 מקרי התאבדות, אך קיים חשש שחלק מהמקרים אינם מדווחים באופן מלא, ואין מעקב מסודר אחר ניסיונות התאבדות לטובת מניעה.
5,569 חיילים נפצעו בדרגות חומרה שונות מאז פרוץ הלחימה, מתוכם מאות בפציעות קשות, כך לפי נתוני אתר צה"ל מאפריל 2025. עשרות חיילים נהרגו בתאונות מבצעיות, מחלות והתאבדויות – מבלי שנפגעו באירועי קרב ישיר. תופעות אלו הן תוצאה ישירה של השחיקה במלחמה המתמשכת.
האימהות גם צירפו, דו"ח של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מינואר 2024 המציג תמונה ברורה של השפעות הלחימה על הדור הצעיר (18-34). הדו"ח מצא כי 23% מהצעירים שתכננו להתחיל ללמוד ויתרו על לימודים, 28% עזבו מקום עבודה, 53% דיווחו על ירידה ביכולת לעמוד בהתחייבויות כלכליות, ו-50% חוו פגיעה משמעותית בבריאות הנפשית.
חיילי מילואים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
לטענתן, הנתונים נתמכים בתופעות נוספות כמו ירידה בשיעור הילודה, עלייה בגירושין ומשפחות שמתפרקות תחת נטל היעדרות ממושכת של בן או בת משפחה המשרתים במילואים. בנוסף, נתונים מראים שישנה עלייה דרמטית באלימות במשפחה המשפיעה על ילדי המילואימניקים. כדי להתגבר על המחסור בכוח אדם בסדיר ובמילואים, צה"ל ממשיך לגייס למילואים או להשאיר בלוחמה חיילים שמצבם הנפשי קשה, בין אם יש אבחנה של פוסט-טראומה ובין אם לאו. בפנייתה, טוענת תנועת "אימהות בחזית" כי חייל עם פוסט-טראומה, חרדה, דיכאון או אימה שנכנס ללוחמה, יכולתו לפעול באופן מיטבי, להגיב ולקבל החלטות מעורערת כך שהוא עלול לסכן את עצמו ואת חבריו ליחידה.
התנועה קוראת לראשי מערך בריאות הנפש וראשי מערכת הרפואה הצבאית "להתריע על גבול היכולת של הלוחמים להמשיך בשירות אינטנסיבי וארוך טווח ללא פגיעה חמורה בכשירות, בבריאות ובחיים האזרחיים שלהם." הן מבקשות מהם לפעול מול מקבלי ההחלטות להפסיק את מעגל הלחימה המתמשך, ולהוביל תוכניות לאומיות לשיקום – גופני, נפשי וחברתי – של הלוחמים והלוחמות.
מייסדת וראש התנועה, עו"ד איילת השחר סיידוף, וראש תחום בריאות הנפש וחוסן בתנועה, אגמית גלב, עומדות מאחורי המכתב שנשלח לראש מדור בריאות הנפש, ראש מערך מדעי ההתנהגות וקצין רפואה ראשי ומסתיים בקריאה נוקבת: "זהו צו מוסרי, מקצועי וציבורי. זוהי האחריות המקצועית והאתית שלכם. אל תעמדו מנגד".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.