דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר לוואלה כסף, כי "מגמת הרילוקייישן מדאיגה. מדובר בעליית מדרגה בכמות האנשים שעשו רילוקיישיין. מדובר בתמהיל של עובדים. החל מאלו שיציאתן תוכננה עוד טרום המלחמה ונאלצו לצאת בשל צרכי החברה, אילוצי המשקיעים או קירבה נדרשת לשווקי היעד.
"ולצידם אחרים שחשבו שאולי זו הזדמנות בשל המצב הביטחוני, פשוט לצאת לעבוד שנה-שנתיים בחו"ל עד שדברים יחזרו להתייצב פה מבחינה ביטחונית, ויש שגם העלו את נושא היציבות הפוליטית, כאשר הנתונים מראים עלייה מתחילת 2023 ועד יולי אותה שנה.
"עד לתחילת 2023 עזבו בממוצע כ-400 איש בחודש לרילוקיישיין, שזה כנראה הקצב הטבעי של רילוקיישיין בהייטק המקומי. אז הפער שנפתח הוא כנראה בגלל המצב. הן הביטחוני והן הפוליטי. וזה משהו שצריך לחשוב עליו בהיבט של איך מחזירים את האנשים הללו לארץ. מדובר באנשים יצרנים.
"לגבי כמות העובדים המועסקת על ידי החברות הישראליות בחו"ל זה עניין של צורך, שהרי ככל שחברה גדלה היא צריכה להעסיק יותר עובדים מקומיים במדינות היעד לטובת מתן פתרונות מהירים ויעילים בפונקציות שונות. זה מעיד דווקא על עוצמת ההייטק הישראלי.
"כדאי לציין בנוסף, כי ב-2024 החברות דווקא גייסו יותר עובדים מישראל מאשר בחו"ל, מה שמעיד על כך שהן מאמינות בישראל. הנתון המפתיע בתוך המספרים הללו נוגע בעובדי המו"פ, שכן בעוד שאנשי מכירות, לדוגמה, כדאי להחזיק קרוב ללקוח, החזקה של כ-50% מעובדי המו"פ של חברות ישראליות בחו"ל מפתיעה.
"לדעתי יש לכך 2 סיבות: הראשונה היא שלפעמים הסכם מול לקוח מחייב קירבה של אנשים טכניים וכו'. אך השנייה היא שאנשי המו"פ בישראל הופכים יקרים יותר עם עליית השכר, ולכן עבודות מסוימות יוצאות למדינות כמו הודו, אוקראינה ומקומות נוספים שמסוגלות להעמיד מהנדסים ומתכנתים במחיר שהוא כשליש מעלותם בישראל. זה לא משהו חדש, אבל לאור כלל ההון האנושי שניתן להכשיר לטובת הנושא בישראל – הכמות מפתיעה.
"לראייתי צריך לראות בכך הזדמנות להכשרת יותר אנשי טכנולוגיה בישראל ולהעלות את שיעור הנשים, החרדים ושאר האוכלוסיות ששיעורן אינו גדול בתעשייה.
"המשק הישראלי זקוק לאנשי טכנולוגיה גם בחברות ה-IT אבל גם בענפים אחרים דוגמת מחלקת ה-IT של קמעונאיות שונות, של בנקים, של חברות תעשייתיות, ועוד. יש איזו מחשבה שאנשי טכנולוגיה עובדים רק בהייטק, אבל למעשה זהו מקצוע נדרש לאורך כל גיזרה במשק הישראלי".