וכאן בדיוק מתחילה הבעיה שלי, הגם שאני חושד בכל מינוי של נתניהו שמא הוא לא מקבל עליו את התפקיד בידיים נקיות: המשיחיות המיוחסת לדתיים לאומיים התומכים בחזון ארץ ישראל השלמה, נועדה לזלזל בהם כמי שמסוגלים לקבל החלטות מתוך שיקול דעת תבוני, מי שעברו על דעתם, שהסתחררו מהגאולה, שפועלים בחוסר הגיון ולפחות במקרה של זיני, יש להם גם 11 ילדים, נתון חריג אפילו בקרב מחנה עם שיעור ילודה גבוה.
נתחיל בסעיף האחרון, כי הוא הכי קל להפרכה. מספר ילדים שאדם מביא לעולם הוא עניינו המשפחתי והאישי, לכל היותר בינו לבין בת הזוג (בהנחה שהיא האמא של כולם). יש מי שמספר כזה של ילדים נראה לו מטורף, יש אחרים שעבורם תל אביבים שמכריזים על עצמם כ"אל-הוריים" הם המטורפים האמיתיים.
אני ש"הסתפקתי" בהבאה של שלושה ילדים לעולם, מאמין שאין תקן: ראיתי הורים נפלאים לילד אחד והורים גרועים לחמישה (וכמובן את ההפך). רוצה לומר – לא מספר ילדיו של זיני הוא שעושה ממנו "משיחי".
אם כך, מה כן? אמונתו בכך שמדינת ישראל צריכה להיות חזקה ככל שניתן ולהפגין את כוחה ביתר שאת, כחלק מניהול הסכסוך? גם כאן תמצאו בקרבנו רבים ששותפים לדעתו של זיני.
ממש כמו שחילונית בת 45, שסולדת מילדים אך מאכילה חתולים בתל אביב (סליחה על הסטריאוטיפיזציה) נראית מטורפת לאמא לעשרה ילדים מהתנחלות בשומרון, שמסיעה את ילדיה בכל בוקר לבית הספר בינות ליישובים פלסטיניים (כנ"ל) – ולהפך כמובן.
אולי יחסו של זיני לנושא החטופים? זיני סבור שניצחון על חמאס קודם לשחרור החטופים (כך משתמע ממספר ציטוטים שלו בעת האחרונה). אפשר שזה מנוגד לעמדתם של כשני-שלישים מאזרחי ישראל – ואני בתוכם, אבל האם זה עד כדי כך מטורף? לא ממש – דווקא כמתנגד לעמדה הזאת אני סבור שיש בצידה נימוקים כבדי משקל, גם אם לא מכריעים בעיני.