דדי ברנע נסע לקטאר כדי לנסות להחזיר את חמאס למו"מ | בן כספית

ביקורו של ראש המוסד דדי ברנע בקטאר אתמול מוגדר כ"דרמטי", ולשם שינוי – הוא אכן דרמטי. יש כאן יותר ממאמץ נוסף של הרגע האחרון לעצור את גלגלי ההחלטה לכבוש את עזה – לטובת חידוש המשא ומתן. יש כאן גם מערכה נוספת בקרב האסטרטגי האינסופי בין גישת "רק קטאר יכולה" לגישה הסותרת, שלפיה יש לנתק את התלות והקשר עם קטאר לטובת מצרים ומתווכות אחרות.

ברנע הוא גדול התומכים בגישה הקטארית. בשיחותיו עם הדרג המדיני ועמיתיו לצוות המשא ומתן לשעבר, הוא מטיף שאין ברירה, צריך לסתום את האף ולעבוד איתם, עם הקטארים, כי הם היחידים שמסוגלים לספק את הסחורה. הם היחידים שיכולים להפעיל לחץ אמיתי על חמאס, הם היחידים שחמאס מאמין להם ובוטח בהם, והם גם היחידים שסיפקו עד עכשיו את הסחורה בעסקאות הקודמות. מי שרוצה להחזיר את החטופים, צריך להפסיק לספר לעצמו סיפורים, אומר ברנע בדיונים הסגורים, ולמקד את המאמץ בדוחא, קטאר.

ברנע חושב שהיינו קרובים מאוד, טווח נגיעה של ממש, מהגעה לעסקה חלקית להשבת 10 חטופים. אולם זו פוספסה ברגע האחרון בגלל דרך ניהול המשא ומתן והתנהלות לא נכונה.

בניגוד לכמה פרסומים, ברנע לא מאמין בעסקה כוללת. הפערים בין הצדדים, לתפיסתו, גדולים מדי. יקח חודשים ארוכים לגשר עליהם, אם בכלל. הדרך היחידה להתקדם, למנוע את שפיכות הדמים בעזה ולהחזיר הביתה עוד חטופים היא בעסקה חלקית.

ייתכן שבשיחתו אתמול עם ראש ממשלת קטאר דן ברנע באפשרות להגיע בכל זאת לעסקה כוללת. אולם לפחות עד אותה שיחה ברנע האמין שעסקה חלקית נוספת היא הרע במיעוטו, צעד נוסף בדרך הארוכה, והמשך כירסום המנופים שיש לחמאס מול ישראל בדרך של החזרה זוחלת של עוד ועוד חטופים.

צריך לעבוד, אומר ברנע בדיונים הפנימיים, בשיטת הסלאמי. יכולנו להביא עוד 10 חטופים ועוד 15 גופות של חללים, זה היה צעד ענק לכיוון המטרה.

ברנע גם לא מתרגש מהביקורת שנמתחת על ידי גורמים מדיניים ופוליטיים על המשך הקשרים עם קטאר, כפי שפורסם ב"מעריב" השבוע, כשהשר אלי כהן תקף בחריפות בישיבת הקבינט את העובדה שישראל לא ניתקה עדיין את קשריה עם הנסיכות, המקורבת מאוד לאחים המוסלמים ולחמאס.

בעימות שהתרחש בין ברנע לשר כהן בישיבת הקבינט, יצא ראש המוסד מגדרו כשהדגיש כי יציאה נגד קטאר בזמן שמשלחות המשא ומתן נמצאות שם היא חבלה במאמץ להגיע לעסקה. הדבר היחיד שצריך לעניין אותנו עכשיו, אמר ברנע, הם החטופים. הדרך היחידה להביא אותם היא באמצעות הקטארים. ולכן זה מגמד את כל האינטרסים האחרים ואת כל החששות והטענות.

לברנע קשר אישי אסטרטגי עם ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבדל רחמאן בן ג׳אסם א־ת׳אני (השני), שנוצר והתהדק במהלך המגעים. בין השניים יש יחסי אמון, וההערכה היא כי ברנע יצא לקטאר במאמץ לנצל את הקשר הזה כדי ״להסתכל לקטארי בלבן של העיניים", ולבדוק את האפשרות שקטאר תחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן כדי לסגור עסקה, אפילו חלקית.

מאז החליף ראש הממשלה בנימין נתניהו את ברנע, רונן בר וניצן אלון, שעמדו בראש המשא ומתן, בשר רון דרמר, לא הוחזר ולו חטוף אחד, והמגעים עלו על שרטון פעם אחר פעם.

בסביבתו של ברנע, כמו גם בסביבתם של בעלי המקצוע האחרים, הורמו לא מעט גבות סביב המהלך השנוי במחלוקת הזה. "ניהול משא ומתן מהסוג הזה הוא מקצוע, הוא דורש הבנה עמוקה של המטריה, של השותפים, של המתווכים, כמו גם הבנת השפה, התרבות, הנסיבות והמהלכים. לא ברור מה מכל זה יש לשר רון דרמר, ועוד פחות ברור איך מינויו לראש צוות המשא ומתן שירת או ישרת את המטרה, שהיא החזרת החטופים", אומרים בסביבתו של ברנע.

ל"מעריב" נודע כי גם בצד הקטארי הורמו לא מעט גבות לנוכח המהלך הזה, מה גם שדרמר לא הצליח לייצר קשר מיוחד כלשהו עם מי מהמתווכות. ״המינוי של דרמר״, אמר ל"מעריב" מישהו הבקיא במצב המשא ומתן, "נראה כמו ניסיון לסכל הגעה לעסקה. אם נתניהו באמת רוצה עסקה, והרושם הוא שעכשיו הוא רוצה עסקה, הגיע הזמן להחזיר את בעלי המקצוע לתמונה".