על רקע המתיחות הגוברת סביב הפיקוח הבינלאומי על התוכנית הגרעינית של איראן בתום המבצע הישראלי והאמריקאי, משרד החוץ הגרמני תקף היום (רביעי) את הכוונה האיראנית לעצור את שיתוף הפעולה עם סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) וקרא לטהרן לבטל את ההחלטה שהוגדרה כ"איתות קטסטרופלי".
"אנו קוראים לטהרן לבטל באופן מיידי את השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית", נמסר מטעם משרד החוץ הגרמני. עוד נכתב בהודעה החריגה כי גרמניה הזהירה מכך שסיום שיתוף הפעולה של איראן עם סבא"א "יהיה איתות בעל השלכות חמורות".
לפי דיווח באתר פוליטיקו, בריטניה וגרמניה יחתמו ב-17 ביולי על הסכם הגנה הדדי, שמגדיר כי כל איום על אחת משתיים ייחשב איום גם על המדינה השנייה. החלק המעניין בהסכם קובע כי גרמניה תיכנס תחת המטרייה הגרעינית של בריטניה – מהלך שקידם הקנצלר פרידריך מרץ, על רקע חוסר אמון בסיוע של ארה"ב בשעת חירום.
פרידריך מרץ (צילום: רויטרס)
מוקדם יותר השבוע, שר החוץ גדעון סער סייר עם שר הפנים של גרמניה, אלכסנדר דוברינדט, באתר פגיעת הטיל בבת-ים ואמר: "על המערכת הבינלאומית מוטלת החובה לנקוט בצעדים ממשיים נגד תוכנית הגרעין האיראנית, לנוכח התקפות המשטר האיראני על סבא"א והודעתה כי תפסיק לשתף פעולה עימה. זו העת בה על מדינות הE-3 – אנגליה, גרמניה וצרפת – להפעיל את ה-SnapBack, צעד ממשי שמצוי באמתחתן".
שר הפנים הגרמני ציין: "יש לתמוך בישראל במאבק נגד הטרור. אין שום הצדקה למתקפות על אוכלוסייה אזרחית, כפי שקרה פה. מי שרואה מה שהאיראנים עשו לאוכלוסייה אזרחית צריך לפחד ממה שהאיראנים יכולים לעשות עם פצצה גרעינית. אנחנו עומדים ב-100 אחוז עם המעשים של ישראל בימים האחרונים והתקיפה של המוקדים הגרעיניים. הגרעין הוא לא איום רק על ישראל אלא על אירופה כולה. ישראל, גרמניה וארה"ב לא ישלימו עם מצב של איראן גרעינית".
מתקן גרעיני באיראן (צילום: רויטרס)
כאמור, נשיא איראן מסעוד פזכשיאן הכניס היום לתוקף את החוק לפיו המדינה תפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א. ההצהרות מגיעות על רקע המלחמה של איראן מול ישראל והאיומים שהשמיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לפני כמה ימים הודיע גם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י על כוונת המדינה להתנתק מהסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי איראן איימה להפסיק את שיתוף הפעולה עם סבא"א, והאשימה אותה בהצדקת התקיפות האוויריות של ישראל, שהחלו יום לאחר שמועצת סבא"א הכריזה על איראן כמפרה את התחייבויותיה על פי אמנת אי הפצת נשק גרעיני. על פי החוק שעבר בפרלמנט האיראני, כל בדיקה עתידית של אתרי הגרעין של איראן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דורשת אישור של המועצה העליונה לביטחון לאומי של טהרן.
סוכנות הידיעות בלומברג הוסיפה כי בהיעדר פיקוח של סבא"א בטווח הקרוב, הצדדים השונים הולכים לקראת "עמימות אסטרטגית", מושג שהיה בשימוש בניסיונות להתמודד עם נשק גרעיני במהלך המלחמה הקרה. על ידי הכנסת מרכיב אי הוודאות, כך טוענת התיאוריה שפיתח בין היתר חתן פרס נובל תומאס שלינג, הצדדים עשויים להיות זהירים על מנת למנוע גלישה למלחמה כוללת.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".