הבונדסטאג אישר ביום שישי ברוב של 444 נגד 135 את הקפאת איחוד המשפחות למבקשי מקלט בעלי הגנה משלימה. ההשעיה תימשך שנתיים ואינה חלה על מי שהוכרו כפליטים בהתאם לאמנת ז׳נבה. הגנה משלימה ניתנת לאנשים שהחזרתם למדינתם מסוכנת, אך שלא קיבלו מעמד פליט מלא. בסוף מרץ החזיקו במעמד זה כ-388 אלף איש, רובם סורים.
מאז 2018 יכלו עד אלף קרובים מדרגה ראשונה להצטרף מדי חודש לבעלי ההגנה המשלימה. החוק מבטל באופן זמני את המכסה הזו, כשמקרים חריגים ימשיכו להיבחן במסלול חמלה פרטני. שר הפנים אלכסנדר דוברינדט אמר כי המהלך יצמצם בכ-12 אלף את מספר הנכנסים לגרמניה מדי שנה, וישבור את “מודל הרווח” של מבריחי אדם. לדבריו, “ליכולת הקליטה של גרמניה יש גבול”.
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שותפה בקואליציה, הסתייגה אך הצביעה בעד במסגרת פשרה. שרת ההגירה והקליטה נטליה פאוליק ציינה כי “שילוב טוב יותר נעשה במשפחה מאוחדת”, אך הדגישה שההשעיה מוגבלת לשנתיים ואינה פוגעת בתיקי חמלה. זהו חוק ההגירה הראשון שמעבירה ממשלת הקנצלר פרידריךמרץ, שהצהירה על קו מחמיר יותר לנוכח לחץ ציבורי בנושא ההגירה.
פרידריך מרץ (צילום: רויטרס)
מספר שיא: 388 אלף בעלי הגנה משלימה בגרמניה – רובם סורים שהגיעו מאז 2015
נכון לסוף מרץ 2025 חיו בגרמניה כ-388 אלף בני־אדם במעמד הגנה משלימה – רובם המכריע סורים שנמלטו ממלחמת האזרחים לאחר 2015. על-פי נתוני Mediendienst Integration, כבר ב-2022 עמד מספר הזכאים על כ-256 אלף, בעיקר מסוריה ועיראק, ומאז הוא גדל בהדרגה. רבות מן המשפחות הגיעו בגל 2015-2016, ולפי הלשכה הפדרלית להגירה (BAMF) חלק ניכר ממבקשי המעמד כיום הם ילדים שנולדו כבר בגרמניה.
זכאי ההגנה המשלימה מורשים לעבוד, ללמוד ולקבל קצבאות בסיסיות, אך אינם נהנים מכל ההטבות של פליטי אמנת ז׳נבה. עד כה הותר להם להזמין עד אלף קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחודש, בכפוף לשיקול הומניטרי. שיעור התעסוקה שלהם אמנם עולה בהדרגה, אך ב-2023 כ-55 % מבעלי האזרחות הסורית עדיין נשענו על קצבאות – לעומת כ-5 % בכלל האוכלוסייה הגרמנית. לשם צמצום הפערים מופעלות תכניות ממשלתיות בתחומי השפה, ההכשרה המקצועית והדיור.
הגנה משלימה ניתנת למבקשי מקלט שאינם עומדים בקריטריוני הפליטות של אמנת ז׳נבה, אך החזרתם למדינתם תחשוף אותם ל“סכנה חמורה” (למשל אלימות שרירותית או עונש מוות). הזכאים מקבלים רישיון ישיבה לשלוש שנים, הניתן להארכה; לאחר חמש שנים יכולים בעלי הכנסה יציבה וידיעת גרמנית (רמה B1) לבקש תושבות קבע.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.