ביטחון
גם לאחר הפסקת האש עם חיזבאללה – צה"ל ממשיך לפעול שם צבאית
אתמול (שלישי) ציינה ישראל חצי שנה להפסקת האש שהוכרזה בגבול הצפון מול לבנון. אולם, על אף ההצהרות על רגיעה, נתונים שנאספו ונותחו על ידי טל בארי, ראש מחלקת המחקר, וד”ר זואי לוורניק ממרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מצביעים על מציאות שונה בשטח: פעילות אינטנסיבית של צה”ל, שכוללת מאות תקיפות מדויקות וחיסולים ממוקדים נגד פעילי חיזבאללה ואתריו הצבאיים.
לדבריהם, “מאז תחילת הפסקת האש, ישראל מבצעת תקיפות באופן יום-יומי כנגד איומים והפרות של תנאי הפסקת האש מצד חיזבאללה. התקיפות הן כנגד אתרים צבאיים של חיזבאללה וכנגד פעילי חיזבאללה (חיסולים). רק בשבוע האחרון, 21-27 במאי, התבצעו 21 תקיפות (18 בדרום לבנון ועוד 3 בבקעא) ו-6 חיסולים של פעילי חיזבאללה (3 מכוח רדואן), המצביעים על נוכחות ופעילות חיזבאללה בדרום לבנון”.
הניתוח מתבסס על נתונים שפורסמו באתר דובר צה”ל וממקורות גלויים ברשת, ואינו כולל תקיפות ארטילריה. סך הכול זוהו 371 תקיפות של צה”ל בלבנון מאז ה-27 בנובמבר 2024 – מועד כניסת הפסקת האש לתוקף.
כמחצית מכלל התקיפות התרחשו דרומית לנהר הליטני, באזור 1701, שנחשב לנקודת חיכוך מרכזית. החודשים בהם בוצעו מספר התקיפות הרב ביותר היו דצמבר 2024 (84 תקיפות) ומרץ 2025 (80 תקיפות), כאשר בשניהם נרשמו גם אירועי ירי רקטי משטח לבנון לעבר ישראל.
בניתוח צוין כי מאז תחילת הפסקת האש אותרו 84 חיסולים מאומתים של פעילי חיזבאללה. “הערה – יש לציין כי צה”ל פרסם לאחרונה כי חוסלו מעל 140 פעילים. אנו מתייחסים בניתוח הנתונים רק לפעילים שפורסמו עליהם הודעות עם פרטיהם".
לדבריהם, “פעילים אלה לקחו חלק בפעולות הכוללות שיקום תשתיות, התארגנות אופרטיבית מחודשת, איסוף מודיעין, תכנון פעולות טרור ושינוע של נשק. מרבית חיסולי הפעילים התבצעו דרומית לנהר הליטני (53.6%), באזור 1701. 44% מהחיסולים התבצעו צפונית לליטני ובאזור הבקעא".
מהנתונים עולה שרוב הפעילים שחוסלו השתייכו ליחידות הגאוגרפיות של חיזבאללה – נצר, עזיז ובדר. כמו כן, חוסלו מספר פעילים ומפקדים מיחידת רדואן, ובפרט בחודש מאי 2025, אז חוסלו 5 פעילים מהיחידה. בנוסף, זוהו חיסולים של פעילים מיחידה 4400 ומהיחידה האווירית 127. החודש בו בוצעו הכי הרבה חיסולים היה מרץ 2025 עם 24 חיסולים, אשר התרחשו גם על רקע שני אירועי ירי רקטי משטח לבנון לעבר ישראל.
בארי ולוורניק מסכמים: “מנתוני סך התקיפות של ישראל בשטח לבנון מאז הפסקת האש ועד כה, ניתן להצביע על כך, כי פעילי חיזבאללה ממשיכים להיות נוכחים ולפעול בדרום לבנון (כולל פעילי יחידת רדואן), בדגש על האזור מדרום לנהר הליטני, וכי עוד קיימים אתרים צבאיים רבים של חיזבאללה שלא טופלו על ידי צבא לבנון. זאת למרות ההצהרות והפרסומים של הממשל הלבנוני והצבא כי הוא השתלט על כ-90 אחוז מאתרים אלה מדרום לנהר הליטני".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
