גם ככה שונאים אותנו בעולם, אז הישראלי מספק עוד סיבות

מה שפעם קרה ונשכח בין כותלי הלובי במלון, הופך היום לוויראלי תוך שניות. מצלמות הסמארטפון לא מרחמות, והעולם לא מחכה להסבר. הפוסטים והסרטונים שרצים עכשיו בטיקטוק מציגים את הישראלים כתיירים חצופים, גסי רוח, שמתנהגים כאילו העולם כולו מגרש משחקים חסר גבולות. אנחנו אולי לא כאלה, אבל הסרטון שכבר צבר מאות אלפי אם לא מילוני צפיות מוכיח אחרת.

אי אפשר להתנער. אי אפשר לומר "זו לא אני", "זה לא החבר'ה שלי". כי זה כן. כי כשאני טסה לחו"ל, מיד שואלים אותי מאיפה אני ומלבישים עלי את כל הסטריאוטיפים.

הפתרון מתחיל בלומר בקול רם – גם בטיול אחרי צבא, גם בקבוצת וואטסאפ של תרמילאים – שזה לא בסדר, שזה לא מצחיק, שזה פוגע. להפסיק לעבור בשתיקה על מי שמשחית את המוניטין הקולקטיבי שלנו.

אנחנו מגיעים ממדינה מורכבת, חמה, חכמה, עם תרבות עשירה ואנשים נהדרים. בואו נביא את זה איתנו לחו"ל – לא את הווליום, החוצפה או הדרישה לשירות כמו בבית, ובטח לא את הזלזול בתרבות המקומית.

אם לא בשביל תדמית המדינה, אז בשבילנו. כדי שנוכל לטייל בעולם בראש מורם ועכשיו, גם הזמן לא לטובתנו. המצב היום מורכב עוד יותר. ישראלים לא זוכים לאהדה בעולם. גם מי שתומך בנו, זה כבר לא כזה פשוט לו. מאז תחילת המלחמה בעזה, הדגל שלנו מעורר רגשות סוערים. כשהישראלים מצטיירים כבריונים ההתנהגות הגסה מתחברת ישירות לפוליטיקה. לכן דווקא עכשיו, ההתנהגות של כל אחד ואחת מאיתנו בחו"ל היא קריטית.