בסוף אוגוסט נשבר בישראל שיא מכירות המכוניות החשמליות, כאשר נמסרה המכונית ה־50 אלף השנה שאינה צורכת בנזין או סולר – יותר מאשר בכל שנת 2023. מאז עלה המספר כבר ל־52,500 ב־2024, ובמחשבי משרד הרישוי רשומות כעת 141 אלף מכוניות חשמליות שנעות בכבישי ישראל.

אלא שיובל אלעזר, מנכ"ל חברת הטעינה סונול EVI, שבבעלות חברת סונול ומשק אנרגיה, עדיין לא מרוצה. “זה שהחשמליות הגיעו ל־25% משוק המכוניות החדשות זה יפה, אבל אנחנו צריכים להיות עם מספרים גבוהים יותר. זה עדיין מעט מאוד מסך המכוניות שעל הכבישים בארץ, גם אם נגיע ל־200 אלף חשמליות שייסעו כאן על הכבישים בארץ בסוף השנה, זה עדיין יהיה פחות מ־5% מסך המכוניות הפרטיות שנוסעות בישראל".

סונול EVI פרסה כבר יותר מ־200 שקעי טעינה אטית (AC) ציבוריים בירושלים, 11 עמדות מהירות ואולטרה־מהירות (DC) בראשון לציון, ואפילו שלוש עמדות עם שקעים לטעינה של שש חשמליות מקבילות בקניון עזריאלי בתל אביב, ופעילה גם בערים רבות נוספות, כולל בפריפריה, בבית שאן, בטבריה ובנתיבות.

“בסוף, למרות כל ההצהרות וההבטחות של המדינה, בניית תשתיות הטעינה לרכב חשמלי נופלת על הכתפיים של חברות הטעינה הגדולות, שלנו ושל המתחרות שלנו, ויש לנו מתחרות טובות", מציין אלעזר. “הבעיה היא שאין עידוד מהמדינה. אין קולות קוראים שדרכם המדינה מסייעת להרחבת התשתיות. רק כספים פרטיים מהתחום".

לכאורה הכל טוב, אתם פורסים תשתיות, והישראלים קונים חשמליות. איפה הבעיה?
“מכירות הרכבים החשמליים רשמו השנה צמיחה יפה, אבל יש אי־ודאות לגבי השנה הבאה. בכמה יגדל מס הקנייה? האם מס הנסועה יאושר בכל זאת? אני מבין את הצורך של המדינה להביא כסף ממסים חדשים או מוגדלים, אבל זאת תהיה טעות להאט את צמיחת שוק החשמליות. זה עושה טוב למשק הישראלי ברמת הפחתת התלות בנפט, בהפחתת הפליטות המזהמות ליד אנשים, וזה גם מפחית את יוקר המחיה, כי מעבר לרכב חשמלי מפחית את עלויות השימוש ברכב.

“יש לי חבר שקנה ביוון טסלה חדשה, וקיבל שם בחזרה מהמדינה 6,800 יורו כהטבה. באירופה גם המסים על הרכב נמוכים בהרבה, ומקבלים בנוסף כסף מהממשלה ברכישת חשמלית. גם מדינות שביטלו בשנה האחרונה את ההטבות שוקלות להחזיר אותן, אחרי שנוכחו שביטולן האט את מכירות הרכבים החשמליים".

אלעזר מוסיף ומחדד כי “מעבר לתחבורה חשמלית הוא מהלך של שנים, צריך לעודד את המעבר כדי להגיע למאסה קריטית. כדי שבמקום תחזית למיליון חשמליות בארץ ב־2030 יהיו אז כבר 1.4 מיליון. שאחת מכל שלוש מכוניות תהיה חשמלית ולא אחת מארבע. זה גם יוזיל מאוד את פריסת תשתיות הטעינה, כי יהיו יותר משתמשים על אותן עלויות. אז גם יהיה יותר קל להשקיע אם צריך באגירה ובהולכה, החברות ישקיעו כי תהיה לכך יותר הצדקה כלכלית. אז גם אפשר יהיה לחזור לגבות יותר מסים מחשמליות, אחרי שהמעבר יהיה כבר חזק וחקוק".

גם מי שאין לו חנייה פרטית להתקין בה עמדת טעינה יכול לחיות עם חשמליות ולמצוא תמיד היכן לטעון אותה?
“ברוב הערים זה אפשרי. נכון שטעינה בעמדה מהירה יותר יקרה מטעינה ביתית או אטית, אבל זה מתקזז עם החיסכון בעלות הרכישה וההתקנה, שיכול להגיע לאלפי שקלים – תלוי בצורכי ההתקנה, בביטוח ובתחזוקה של עמדה כזאת".

וכשהוא בנסיעה ארוכה, הוא תמיד ימצא עמדת טעינה? “היום אף אחד לא צריך לדאוג שלא ימצא עמדת טעינה בדרך. באף אזור. לא בהכרח עמדה שלנו, ייתכן של המתחרים, אבל הרשת הציבורית הולכת ומתעבה. לשלוש החברות הגדולות יש היום ביחד קרוב ל־400 מיקומים של עמדות מהירות, שבכל אחד בין שניים לשמונה שקעים. נסעתי בסוף השבוע לאילת דרך מצפה רמון, והפריסה יפהפייה. גם באילת עצמה יש לא מעט עמדות. בעבר סבלנו לעתים מזמינות נמוכה, גם אצלנו וגם אצל אחרים, והעניין הזה הולך ונעלם".

כמה מהטעינה נעשית היום בלילה?
“מאוד תלוי איפה טוענים. המגזר הביתי טוען בעיקר בלילה. 30% מהנהגים השיבו בסקר משרד התחבורה שהם טוענים בעמדות ציבוריות מהירות, ושם עיקר הטעינה היא ביום, בבוקר ואחר הצהריים. בעמדות האטיות הציבוריות השעות החזקות הן בערב ובלילה, אנשים משאירים את האוטו להיטען.

“בגלל שהחשמל יקר יותר בהחלטת המדינה בין 17:00 ל־23:00 כדי לנהל עומסים, אנחנו בפיילוט עם עיריית ירושלים, כדי לאפשר לטוענים לחבר את האוטו ב־19:00, כשהם חוזרים מהעבודה, אבל לבחור להתחיל לטעון ב־23:00, כשהחשמל מוזל, וכך אנחנו עוזרים גם למדינה ליישר את עקומת הביקוש בערב. אנחנו בסגירה אחרונה של זה עם עדן, החברה הכלכלית של ירושלים. שיתוף הפעולה מהעיריות טוב מאוד, הן מבינות את החשיבות והצורך, ויש להן חלק חשוב במהפכה החשמלית. אנחנו עובדים גם עם ראשון לציון, רעננה – שסגרנו איתה על עוד שבע עמדות מהירות שיופעלו עד סוף השנה – וגם עם נוף הגליל ומטה יהודה".

איך השפיעה המלחמה על שוק הטעינה?
“הממשלה חייבת להשקיע בתשתיות הטעינה גם בזמנים הקשים האלה. המדינה תהיה כאן עוד הרבה שנים, אסור לוותר על העתיד שלנו. שיקום הצפון והדרום חייב למשל לכלול שדרוג ותוספות של תשתיות טעינה, אלה אזורי פריפריה שהתושבים שלהם צריכים לנסוע יותר מאחרים לעבודה, לקניות ולטיפולים רפואיים, ורכב חשמלי יפחית מאוד את ההוצאות שלהם. לכן זה גם לא הזמן להעלות מסים על רכב חשמלי, זה לא הזמן לאבד את המומנטום".