מפעל המלט של "נשר" ברמלה, שקם בשנות ה-50 כתוספת למפעל הוותיק בחיפה שנסגר מאז, עומד בשבועות האחרונים במוקד של סכסוך עבודה שהולך ומחריף.
מצד אחד נמצא ועד העובדים, שטוען כי מעמד העובדים הקבועים נפגע בעקבות כניסתם של עובדי קבלן במיקור חוץ לעבודה במחצבת המפעל, ומהצד השני נמצאת הנהלת המפעל – שטוענת בתוקף כי לא מדובר בהרעת תנאים של העובדים הקיימים, וכי הפעילות המדוברת אינה חלק מפעילויות הליבה של המפעל.
ועד עובדי מפעל המלט "נשר" ברמלה חוסמים את עובדי הקבלן (צילום: ועד העובדים של מפעל "נשר")
אבל הוויכוח המעניין באמת הוא דווקא זה שמתנהל מאחורי הקלעים, וכמו כל סכסוך עבודה הוא נסוב סביב השאלה: מי ימצמץ ראשון? והתשובה כמובן נעוצה בהשפעת סכסוך העבודה על הלקוחות.
לפי הוועד, העיצומים שכבר התחילו והמשאיות שניתן לראות ממתינות בשערי המפעל בתמונות ובסרטונים שהופצו, הן פסע ממשבר חמור בענף הנדל"ן – שעומד בסכנת שיתוק בגלל חשש למחסור במלט. ההנהלה, לעומת זאת, משדרת עסקים כרגיל, ומבהירה שלא צפוי שום מחסור ושום משבר. מי מהם צודק? יצאנו לבדוק.
לפני כ-15 שנה לא היה ספק מי שולט על השיבר של ברז המלט של מדינת ישראל. חברת "נשר" שלטה בכ-85% מהשוק, והייתה יצרנית המלט היחידה במשק וסיפקה כמעט את כל הביקוש המקומי, כשהמפעל ברמלה לבדו היה מסוגל לייצר כ-5 מיליון טון מלט בשנה – פי שניים מהיקף הייצור המקובל במפעלים בין לאומיים ממוצעים באותה תקופה. באותן שנים תרחיש של עיצומים ושביתות במפעל המרכזי של "נשר" בהחלט היה חלום בלהות עבור ענף הנדל"ן, שכן למעשה לא הייתה כמעט שום חלופה אחרת.
אבל מאז זרם הרבה מלט בירדן, ואף ש"נשר" עדיין מחזיקה בנתח שוק מכובד למדי של כ40%, חסמי הייבוא בענף הוסרו בשנת 2014 ומלט התחיל להיות מיובא לישראל מיוון, מטורקיה, מקפריסין ומירדן. למעשה, יבואני המלט הפכו לשחקנים כל כך מרכזיים בשוק, שלפני חמש שנים חברת "נשר" ניסתה לשכנע את שר הכלכלה להטיל מס על ייבוא מלט, מחשש שהיא לא תצליח לעמוד בתחרות ותיאלץ לסגור.
המשמעות היא שהעיצומים של עובדי "נשר", גם אם יהפכו לשביתה מלאה בסופו של דבר, ככל הנראה לא יובילו למחסור או לפגיעה מהותית בענף הנדל"ן. ייתכן שבטווח המיידי נראה פגיעה מקומית, שכן יבואנים לא יכולים להכפיל כמויות מהיום למחר – בוודאי לא מאז ש"השכנה" שלנו טורקיה הפסיקה לסחור איתנו – אבל אנחנו כבר לא באותו מקום של ספק יחיד שיש לו מונופול על השוק.
יש ייבוא ער של מלט ברגע זה ממש, ויצרנים יווניים ישמחו להיכנס לנעליים של העובדים השובתים ולהמשיך לספק לענף הנדל"ן הישראלי מלט טרי, זול, ואולי אפילו עם ניחוח קל של אוזו.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.