Connect with us

תרבות

גיא מרוז, יסמין לוי, יריב אופנהיימר, בנימין נתניהו, מירי רגב

Published

on




ראש עיריית ת״א העביר החלטה אמיצה – מעתה, 50 אחוזים מהבמאים בתיאטרוני תל אביב – יהיו במאיות. נשים. הוא רוצה לשים סוף למצב האבסורדי של שליטה גברית מטורפת בתחום. קוראים לזה אפליה מתקנת. מי שמכיר אותי יודע שאני אשמח אם נשים ינהלו לא רק את הבמות – את העולם בכלל! יהיו פחות מלחמות, פחות עוני ופחות גברים מטומטמים בטלוויזיה.

אני רק מציע לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהיות אמיץ באמת, לא רק פופוליסט – מה עם אפליה מתקנת ולהחליט למשל על 20 אחוזים במאים ערבים? שקול למספרם באוכלוסייה? למה לא? ומה עם יוצאי אתיופיה? הם בערך 2 אחוזים מאתנו – לא מגיע גם להם? מה עם הבדואים שכל כך שומרים עלינו בגבולות? האם הם נטולי כישרון בימוי? מדובר בשלושה אחוזים! לא מגיע להם איזו במה? אז אפליה מתקנת היא חשובה נורא, נשים הן נהדרות תמיד. אני רק ממליץ אולי להתחיל בממשלה ובעירייה. כרגע יש 0 מנכ״ליות במשרדי הממשלה (אולי יש אחת, אני חושב שהיא עזבה) שלא לדבר על כמות השרות (מירי רגב לא ממש נחשבת). אמר לי חבר במאי שמתגורר בניו יורק את המשפט הבא – "אם אתה לא אישה שחורה, לסבית טרנסג׳נדרית על כיסא גלגלים – אין סיכוי לקבל עבודה באוף ברודווי…" אני מניח שזה לא מדויק אבל אולי כן מבהיר את המגמה.

זהו, זה נגמר. פסח, מימונה, חול המועד, חוזרים לחיים. כמעט כולם. 24 חטופים חיים נמצאים בגיהינום וכולנו – בצורה זו או אחרת – דוחפים את זה לישבן. כלומר אנחנו כואבים, עצובים, אנחנו הולכים בשבת לכיכר, אנחנו רואים את הכתבות המרגשות על האמהות המיוסרות רבע שעה לפני חתונות, ואז אנחנו הולכים לחגיגת המופלטות, למסעדות, לדילים בחו״ל ועוד דקה לחוף הים. כי יצר האדם הוא בינוני מנעוריו, המוסר שלו גרוע מזה. תשאלו את מעריציו של אייל גולן שקנו כרטיסים לבלומפילד.

אבל בכל זאת החיטה צומחת שוב ופסח נגמר ואני יודע שזה מדור תרבות אבל אני בכל זאת רוצה לדבר לכמה דקות על דיג. בואו נקרא לזה תרבות הדיג כדי שנהיה רלוונטיים. מעולם לא הבנתי את זה, לא את שעות הציפייה לקרפיון ולא את השמחה לראות דג מפרפר ואז מת. לא אהיה צבוע – אני אוכל דגים אבל משתדל לא לצפות בהוצאתם להורג. אני כותב את כל זה כי הילד שלי בן ה-12 באובססיית דיג. אני מניח שזה קורה כמעט בכל משפחה – יש רגע שבו הילד מחליט להיות דייג. הוא רוצה לדוג. ואז יש את הרגע בו האבא קונה חכה ומיד כשהיא נשברת (שעתיים אחרי) הוא קונה חכה יקרה יותר ומתחיל להסתובב עם הילד בחופי הארץ, שלא להגיד חופי הירקון, שלא להגיד שעות ארוכות ליד שניים סינים גדולים עם חכה, כשאיש מהנוכחים לא מעלה דג ברשתו. ומה עושים אז? אז מתברר שיש פארק דיג בקיבוץ מעיין צבי. זה לא פארק, זו אימפריה.

המוני בית ישראל מגיעים עם חכות וצידניות מעל אגם קטן וסגור אליו מוטלים דגים כדי שיהיה נוח לדוג אותם. גם שם לקח שלוש שעות עד לדג הראשון שהילד תפס, אבל מי סופר? המקום מפוצץ במשפחות שמשלמות מחיר סביר עבור יום ארוך וחכה קצרה ורק השאלה – מה עושים עם כל השיעמום הזה בין דג לאין דג? למה מיליונים בעולם עושים את השטות הזו ולא על מנת לאכול? לאלוהים הפתרונות ובעיקר אי אפשר להתווכח עם הצלחה – המקום מפוצץ והם לא הפסיקו לעבוד שם בכל תקופת המלחמה, בקורונה, גם האיראנים לא מפחידים אותם. כי יש כנראה באמת המון דגים בים. ואם לא, הם כבר יגיעו לפארק הדיג.

הערות לסדר

הערה לסדר 1- נאום נתניהו
יצא לביבי פאוזה מעניינת בנאום – ״אתם יודעים מה יקרה אם נפסיק את המלחמה? פשוט נמשיך לחיות…״ וכאן הוא לקח פאוזה די ארוכה ואז הוסיף – לחיות תחת טרור. אני מסכים איתו לגמרי. עד הפאוזה.

בנימין נתניהו (צילום: Yair Sagi/POOL)
בנימין נתניהו (צילום: Yair Sagi/POOL)

הערה לסדר 2 – תהיה זמין!
צלצלתי למדיקל סנטר להזמין בדיקת אקו לב במאמץ. כן, אני שמן, אני מתקשה לנשום בעליות, גריבת גרביים היא הרגע הקשה שלי ביום ולקום מהכיסא זו משימה שעדיף לדחות! אז צריך לבדוק את הלב, מה לעשות. קבעו לי תור ליום ראשון ואז היא אמרה – אנחנו נתקשר אליך ביום שישי להזכיר לך. תהיה זמין. מה? מה ז׳תומרת תהיה זמין? כל השישי להיות זמין? מהבוקר? עד איזו שעה בלילה?? ולמה שלא תשלחו הודעת טקסט ואז אני לא חייב להיות ממש זמין?? היא לא כל כך הבינה למה אני מוטרד ורק ביקשה שאהיה זמין ביום שישי לאורך כל היום. אני קצת במתח מאז, קצת דפיקות לב ולחץ בצד שמאל… אולי כדאי שאבדוק את המצב…

הערה לסדר 3 – המחנה שלי
המחנה שלי מאוד כועס עליי השבוע. ראש המחנה יריב אופנהיימר אפילו כתב לי באופן מגעיל (כמו שהוא יודע) בפייס. לא מוצא חן בעיניו שאני מגיש תביעה נגד הגברת לוי ולא מוצא חן בעיניו שאני קורא לה הגברת לוי. זה מיזוגני הוא טוען. יכול להיות שבגלל זה אין שלום? כי יריב אופנהיימר, ראש שלום עכשיו או יוזמת ז׳נבה, עסוק נורא במה אני אומר או לא אומר בטלוויזיה? הוא חייב להשיג חיים משלו האיש. גם הגברת לוי אגב.

הערה אחרונה לסדר – הדיאטה
התחלתי דיאטה, אין ברירה. הכתובת כבר לא על הקיר, היא בכל מקום. הייתי בעכו, ישבתי על ספה בלובי של המלון והספה נשברה. הוא אמר לי שהיא הייתה שבורה כבר קודם אבל אני לא מאמין. בבדיקת דם שאלה אותי הדוקרת התורנית אם אני מעוניין בסדנת הרזיה ומישהו גם הציע לי לשקול זריקות אוזמפיק. אז זהו. זה התחיל היום, יום ראשון השחור, נגמרו החיים הנעימים וחבל כי הייתה תקופה טובה ומסחררת. עכשיו נקודת האור שלי היא ביצה קשה בצהרים ועוף מכובס בערב. וכל זה בשביל לחיות עוד עשר שנים ולעבור את הקיץ הישראלי בשלום, כי נשים מזמן לא מסתכלות עלי ואם זה קורה, אם מסתכלות, בתימהון, כאומרות – איך הדבר הזה עוד מצליח לרוץ בפארק? אז זהו, זה ייקח עכשיו ארבעה חודשים בערך, יהיה לא כיף אבל בסוף אתם יודעים מה יקרה? אני ארזה, אחזור להיות בלונדיני חטוב וגבוה – ואחרי שנה אהיה שוב דב מגושם וחייכני. אגב, אתם יודעים למה הרזים הם אנשים עצבניים? כי אנחנו השמנים מסתירים להם את הנוף. יאללה, פחמימות זה איכסה, סוכר זה רעל. אז עד החלבון המוחלט!





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים