מתי כספי – מה אפשר לכתוב על האיש הזה שעוד טרם אמרו? אני לא בטוח שיש אפשרות כזו אבל מכיוון שב-40 שנה האחרונות היו לי לפחות ארבעה מפגשים מרתקים עם האיש הגאוני הזה, אני אנסה פחות להשתפך ויותר לספר על האיש המיוחד הזה. ועל מפגש אחד יוצא דופן.
אבל כן אומר שיהיה נורא עצוב אם הוא כבר לא יהיה בסביבה ולכן הלוואי שהוא טועה ומצבו יותר טוב ממה שהוא מספר. לפני כשלוש שנים אורלי רעייתי ראיינה אותו בעקבות מחלה שהביטוח הלאומי לא הכיר בה, הוא התעוור אז בעין אחת וכמעט לא תפקד, שקע בחובות כספיים וחזר תודה לאל לחיים. בואו נקווה שכך יהיה גם הפעם ולכן שיהיה ברור – אני לא מספיד אותו – אני כמהּ להמשך נוכחותו בחיים הבינוניים של כולנו, כי מדובר בגאון.
מתי כספי מחפש אותי!
האירוע הזה התחיל מוזר. אני ואשתו דאז (דורין המקסימה) היינו בהצגה משותפת, "ציצים" קראו לזה, הצלחה ענקית שרצה יותר מ-500 פעמים. אני כתבתי את המוזיקה ודורין שיחקה. קשה לתאר כמה התרגשתי כשמתי כספי שמע את המוזיקה שכתבתי וחיבב אותה. אם יש מישהו אגב שיודע להגיב באנדרסטייטמנט – זה האיש. אבל כל הינהון שלו אליי היה מבחינתי יום של חג כי אלוהי המוזיקה חשב שעשיתי עבודה לא רעה. זו בדיוק הייתה ההרגשה ללא שמץ של הגזמה.
ואז קרה דבר שהרעיד את חיי – מתי כספי צלצל וביקש שאבוא לביתו כי הוא רוצה לדבר איתי. אני לא יכול אפילו לתאר לכם את ההתרגשות – הוא לא הסכים להגיד במה מדובר ואני לא לחצתי. אבל היה לי ברור שהוא רוצה להשמיע לי שיר חדש ולשאול את דעתי או לבקש ממני לעבוד איתו על פרויקט מסוים, אחרת למה שיזמין אותי אליו הביתה? כינסתי את המשפחה בסלון ואמרתי להם שמהיום הכל ישתנה. אבא קיבל את הקריאה! אני אחזור איש אחר אחרי מפגש בלתי צפוי עם אלוהים. "אז יש אלוהים?" שאל הבן הגדול שלי. "כן ילד," אמרתי, "יש".
לבשתי את הכי טוב שאני יודע, התרחצתי פעמיים והגעתי לביתו
כן, כמובן שאין אצל מתי כספי סמול טוק, הוא ישר הלך להארד קור. "הרבלייף," הוא אמר, "אתה בטח מכיר." "בטח בטח…" אמרתי, "אני חושב ששמעתי עליו, זה המלחין הברזילאי ההוא?" כמובן שלא היה לי מושג מי זה או מה זה 'הרבלייף' אבל הימרתי על משהו אקזוטי ברזילאי. מתי פרץ בצחוק. כלומר חייך. "הרבלייף ישנה את חייך, בחור צעיר, בוא איתי".
ואז אלוהים לקח אותי למטבח שלו, ממש איפה שהוא אוכל ומבשל. על השיש ניצבו כעשרה בקבוקונים וקופסאות קטנות. "אתה לוקח כל יום מזה טיפה, שני כדורים מזה ומורח קצת מהמשחה ההיא – וחייך משתנים, מילה שלי." "וואו," אמרתי כשאני בקושי נושם. חיי הולכים להשתנות בעזרת מתי כספי! "אבל זה לא רק זה," אמר האיש. "אתה תמכור את זה לחברים שלך, הם ימכרו לחברים שלהם ואתה תעשה המון כסף כל חייך בלי לעבוד דקה!" בשלב הזה הייתי חייב לשבת. אני גם אהיה בריא יותר, גם עשיר יותר וגם מתי כספי ואני שותפים… פחות או יותר.
"אין לי עליי 600 שקל," אמרתי לו, "אבל אני רץ הביתה, מספר לאשתי על המפץ הגדול ומעביר לך לבנק". התחבקנו ונפרדנו. הגעתי הביתה, סיפרתי לשניים שלושה או אלף איש שאני שותף של מתי כספי במיזם כלכלי ענק, מישהו יותר מאוחר הסביר לי מה זה הרבלייף, אבל בכל זאת קניתי את הערכה שנמצאת עד היום אצלי באיזו פינה. בלב. לא, לא מכרתי לאף אחד. אני גם חושב שמתי לא מכר להרבה אנשים. אני גם יודע שהוא לא עשה את זה כדי להתעשר או להיכנס לאיזו פירמידה שרלטנית – לאיש אין מושג בענייני כספים – הוא באמת האמין שזה טוב, הוא באמת רצה שלעוד אנשים יהיה טוב כי הוא הגאון הכי תמים שמסתובב במחוזותינו!
אני יודע את זה בוודאות כי גם כששמע על המחלה של אורלי הוא הפך עולם כדי שהיא תנסה משהו אלטרנטיבי כדי להבריא. הגיע לביתנו פעמיים כדי לראות שהיא לוקחת את התרופה המוזרה, ואנחנו אפילו לא חברים קרובים, לצערי. והנה עכשיו, הוא שוב בתסבוכת בריאותית כלכלית אנושה. איך זה שכוכב אחד ענק ושווה כל כך צריך לבקש את עזרת הציבור כדי להמשיך לחיות? משהו כל כך משוגע בסיפור הזה, אם זה לא היה מתי כספי הייתי משוכנע שמדובר במשהו בלתי כשר, אבל אני בטוח שלא. תהיה לנו בריא איש יקר, יש לנו רק אחד כמוך.
הערות לסדר
אני חייב. הסאטירה של שי גולדשטיין ונועם פתחי. בכלל לא מעניין אם זה מצחיק או לא. בכלל לא חשוב שזה לא ממש לטעמי. כי זה רק עניין של טעם. ההתנפלות של השמאל על הדבר הזה היא כל כך צבועה ודוחה, כל כך מפחידה – מי אתם שתגידו מה מותר להגיד ומה לא בתחומי הסאטירה? מי שמכם, עלובי נפש שכמותכם? חיו ותנו לחיות! היו כל כך הרבה מערכונים חסרי טעם בסאטירה הלגיטימית השמאלנית, אז מה? מי שיצנזר סאטירה ימנית, גרועה או טובה, בסוף ישרוף ספרים. בדיוק ככה.
לא יאומן
נכון לכתיבת שורות אלה, השעה היא 10:30 בבוקר, שאחרי הכאוס בקואליציה ועד שנייה זו לא בדקתי אם החרדים עזבו או לא. כי זה מעניין את הישבן ובעצם גם אותו לא. אי אפשר בכל מקרה להפיל את הממשלה כרגע, זה לא רלוונטי. הדבר היחידי שרלוונטי זה להפסיק את המלחמה הנוראה הזו! היום!
החתונה
הבת שלי מתחתנת שבוע הבא. התרגשות שיא. היא מתחתנת עם חברה שלה. לא התרגשתי ככה מאז החתונה של הבן שלי שגם הוא התחתן עם חברה שלו. אצלנו במשפחה אנחנו עקביים. מה עושים עם כל ההתרגשות הזאת?
