במהלך הריאיון, הקפיד עבדי לציין שאירגונו מעוניין להשתלב בתוך מוסדות המשטר החדש ולסייע בבנייתה מחדש של סוריה – כשאף דיבר על איך יתנהל המיעוט הכורדי בעתיד תחת שלטונו של א-שרע: "אנחנו מדברים על סוג של שלטון מקומי במחוזות, על ממשלות מקומיות במחוזות שהסמכויות המרכזיות ישותפו עם המחוזות. חלק מהמוסדות יהיו שייכים לשלטון ולגבי חלק יהיה ביזור במחוזות. ממשלת סוריה מוכנה לנהל מו"מ בסוגיות השפה והזכויות התרבותיות ולהסכים עליהם – כך שהשפה הכורדית תהיה קיימת לצד השפה הערבים באזורים שלנו. האם יהיה לנו ייצוג בממשלה? בוודאי שיהיה לנו ייצוג בממשלה וזאת לאחר שהסכם ה-10/03 ייושם".
יומיים לאחר ריאיון זה של מזלום עבדי לערוץ אל-חדת' ובהתאם לכלל הלא-כתוב במזרח-התיכון לפיו מה שחושב השלטון זה מה שנאמר באולפני הטלוויזיה הרשמיים – הוקפצו לדיון בטלוויזיה הרשמית של סוריה שני פרשנים שהגיבו לריאיון של עבדי. מוחמד סלימאן, חוקר במרכז "ג'וסור" למחקרים בדמשק, ביטא קו יותר תקיף – כשתחילה טען שעבדי חוזר שוב ושוב על אותן הצהרות לגבי הרצון של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים להשתלב בצבא סוריה, כשהוסיף כי "שיטה זו של הצהרות היא הוכחה לכך שאין ביכולתו של עבדי לעמוד בראש תהליך זה של שילוב הכוחות הסוריים הדמוקרטיים בצבא סוריה ובמנהלות המדינה". בנוסף, פרשן סורי זה אף רמז במרומז לאפשרות של פעולה צבאית נגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים אם בסופו של דבר שילובם בצבא סוריה לא ייצא לפועל: "אי-אפשר לשלול שמישהו רמז למזלום עבדי שאם יהיה עיכוב לגבי ההסכם – אז תהיה פעולה צבאית. אז בשביל לשבור ולהקל מחזית זו נגדם, אז הכוחות הסוריים הדמוקרטיים יוצאים בהצהרות חיוביות רק לשם תרגיל פוליטי". עוד הדגיש פרשן סורי זה שצריכה להיות נכונות כוללת בתוך הכוחות הסוריים הדמוקרטיים למהלך ודרש לחץ אמריקני עליהם בעניין: "מזלום עבדי מייצג את החלק היותר גמיש בכוחות הסוריים הדמוקרטיים וייצוג זה לא מספיק. צריך שתהיה הסכמה בתוך אירגון זה ורצינות בכדי להביא לייצוב פנימי ואז השילוב שלהם יהיה מבורך. המספרים שעבדי ציין בריאיון לגבי 100 אלף לוחמים – הם מספרים שלא קיימים בשטח ולכן הכל זה בשביל להקל מהחזית כנגדו, כי עלולה להיות נגדו פעולה צבאית. אם תהיה רצינות מצד הקואליציה (הבין-לאומית למלחמה בדאע"ש – ל.א.) וגם מצד ארה"ב לסיום מה שנמצא מתחת למדינה – אז הכוחות הסוריים הדמוקרטיים יסולקו".
באותו דיון בטלוויזיה הרשמית של סוריה דיברו עם פרשן פחות תקיף במילותיו, אבל הקו נשאר זהה – כשכך אמר הישאם מוסטפא, פרשן אסטרטגי סורי: "אני חושב שמזלום עבדי רוצה להגיע להסכם עם מדינת סוריה, אבל יש בתוך הכוחות הסוריים הדמוקרטיים מי המונע זאת ממנו. אם כל הכוחות הסוריים הדמוקרטיים ישולבו כגוש אחד ויישארו באזורי השליטה שלהם – אז השליטה של משרד ההגנה הסורי תהיה חלשה וכך גם ריבונותה של המדינה. כולם לא רוצים מלחמה, אלא רוצים שהכוחות הסוריים הדמוקרטיים יַחְבֵּרו למדינת סוריה ללא תנאים ועם ערבויות מסויימות לחוקים עבור האחים הכורדים בתחום התרבות ועוד".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.