יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, והארץ הייתה תוהו ובוהו. המדינה כולה בערה והארץ עלתה בלהבות עשן סמיך בשידור חי, בזמן שהאבוקות בטקס בהר הרצל בערו בשידור מוקלט. הרוחות השתוללו, סופות התחוללו ולראשונה בתולדות המדינה, בוטל טקס המשואות בעקבות הרוחות. צאצא הרשע הוסיף עוד שמן למדורה עם ציוץ מבחיל של הסתה ושטנה, וכל הארץ גחלים, גחלים, וקיבלנו חגיגת אש אחת גדולה כמו שמעולם לא קיבלנו.
מי אמר מנגלים ביום העצמאות ולא קיבל? יום עצמאות שמח. כל-כך שמח, שהשמיים בכו יחד איתנו, ואנשים פינו את בתיהם בהרי ירושלים, והכבישים הראשיים המובילים לעיר הקודש נסגרו, ופנינו לעולם בקריאה לסיוע, והמדינה נשרפת בשידור חי. אך על המסך, שידור מוקלט של טקס המשואות. דני קושמרו לראשונה בהיסטוריה מפונה בשידור חי מאולפני נווה אילן, ובוטלו כל במות השמחה הגדולות ברחבי הארץ. אין ילדים על כתפי אבותיהם שצופים בזיקוקים. בעוד שהחטופים עדיין נמקים במנהרות. אבל מה? תגידו מה?
מירי רגב עבדה קשה על טקס המשואות, נאלצה להתמודד עם הרבה "לא תודה, זה לא את זה אני". אז נשדר את טקס המשואות בכל מחיר, נהיה מנותקים מרחשי העם המפולג, העיקר לא לשדר את שריפות הענק, ולא לתת במה לעוד מחדל נורא שהמדינה ידעה כבר שנים שהיא לא ערוכה אליו, ולא עשתה דבר וחצי דבר כדי להתמודד איתו בבוא העת. אז אין מעבר מרגש מיום הזיכרון לשמחה של חגיגות המדינה, אלא רצף של עצב ותוגה מיום הטבח הנורא, שעד שלא יחזרו כל החטופים הביתה ולא תוקם וועדת חקירה, והארץ תחזור לקלפי לבחירות, לא יחזור השלום והשקט והתקווה.
גופי התקשורת שוב נופלים לידיה של הממשלה, ומצטרפים לרשימת האידיוטים השימושיים שלה ובזמן שהמדינה במצב חירום של שריפת ענק ופינויי ישובים, משדרים את טקס המשואות שמריח מצחנה פוליטית, השנה יותר מתמיד, ושכמעט ולא היה בו אזכור של 59 חטופים – אחינו האהובים שנרקבים במנהרות. כי מה פתאום שהממשלה תזכיר אותם ביום כזה חשוב.
עם מגישים ביביסטים על הבמה, ואמנים וזמרים לקקני תחת לממשלה, ומדליקי משואות שימושיים ביד הרודן ומירי רגב שהחליטה בשנה הכי קשה בתולדות ישראל להרחיב את מספר מדליקי המשואות. במקום 12 מדליקי המשואות לציון 12 שבטי ישראל, השנה היו 36 מדליקי משואות, שהפכו את הרגע שהיה פעם מעביר בכולנו צמרמורת, למתיש ובאורך הגלות.
למי בא לדבר על תפארת מדינת ישראל, אם לא לאמיר אוחנה, שנשא נאום פאתוס ארוך משמים, מנותק, ולא מרגש בעליל, כשעוד באותו בוקר חטף צעקות מאב שכול, כמו גם זכה לתגובה כואבת מבתו של שורד השבי קית' סיגל שכתבה בעת שידור הטקס כי היא לא יכולה לראות אותו על המסך, לאחר שהתייחס אליה כמו לסמרטוט בכנסת לאחר שהתחננה על חיי אבא שלה בשבי – כך כתבה.
אם תהיתם מדוע אוחנה הדליק משואה במקום לנהל את חפ"ק השריפות? נזכיר לכם כי ועדת החקירה קבעה שיש לו אחריות ישירה על מותם של עשרות אזרחים באסון הר מירון, ואסור לו לכהן בתפקיד השר הזה יותר. חדשות 12 שבחרו בכל זאת להקרין את הטקס משואות בעיצומו של משבר חירום, בסוף קיבלו קצת ביצים, וקטעו את דבריו של אוחנה, שהקשר בינו לממלכתיות הוא מקרי לחלוטין, וכראש הרשות המחוקקת שאמור לייצג את כל חלקי העם – הוא מסרב לפגוש משפחות שכולות שסותרות את האג׳נדה הפוליטית שלו כך שאין לאיש הפוליטי הזה מקום בטקס יום העצמאות שאמור לייצג את כל העם.
אתמול הרגיש כמו כאוס אחד גדול של מדינה בוערת, והציג את הניתוק של הממשלה שמתעקשת לשדר את הטקס, כי היא בשלה. ממשיכה קדימה, לא משנה כמה ימותו ויפגעו בדרך, כמה זעקה ירים העם, כמה כאב ועצב יזרום בנהרות המדינה, ובמקום לעצור הכל ולהביט מסביב במים המבעבעים ולחשב מסלול מחדש.
אבל היי עזבו הכל, הנה החלום הרטוב של שרה נתניהו סופסוף מתממש, במלוא הדרו ותפארתו וכל המדינה נשרפת כמו שאיחלה שיקרה, רק בשונה ממה שאמרה אז "שהמדינה הזאת תישרף בלעדי ביבי", המדינה הזאת אכן נשרפת, אבל עם ובגלל ביבי.
בואו נתעכב גם על הציוץ ההרסני והמבחיל של בנה. הצייצן ממיאמי, צאצא הרשע, שהפיץ את תיאוריית הקונספירציה המבחילה על אויב מבפנים שבגד במדינה והוביל את טבח השבעה באוקטובר, ועכשיו מוסיף חטא על פשע ומדליק את כולנו ביום חשוב כזה ומפיץ תיאוריות קונספירציות מרושעת כי מישהו מהשמאל הצית את המדינה כדי לפגוע בטקס המשואות.
אז אם כבר תיאוריות קונספירציות של יאיר נתניהו, והכל כבר מותר בגבולות השיח, אז משהו פה באמת חשוד לטעמי, כפי שטען אמש הילד ממיאמי. אני מאוד מקווה שמי שהצית את השריפות הם ערבים ולא תומכי נתניהו שדאגו לבטל שוב את טקס המשואות בשריפות, רק כדי למנוע מחאות וצעקות נגד הממשלה בשידור חי על המסך.
מי אמר זיקוקים ולא קיבל? אז שיהיה לכולנו יום עצמאות שמח ולתפארת מדינת ישראל, עם ישראל חי, קיים. ובועט – עכשיו יותר מתמיד.
